Queen of the South- אליס לומיץ' קלימנט עד כה עבדה על סטים די מכובדים כמו "עוזרות בית נחושות" ו"מרדף החיים". כעת היא קיבלה לידיה סדרת פשע שבראשה שחקניות נשיות חזקות כמו אליס בראגה המהפנטת ("עיר אלוהים") ובאופן כללי מין סיפור שנשמע כמו הכלאה בין "שובר שורות" "העשב של השכן" ל"נרקוס". אם גדלתם על האגדה של סינדרלה הענייה ההופכת להיות ממשרתת ענייה לנסיכה, אז כאן תקבלו מין גרסה מודרנית ואפלה וכמעט רומנטית, רק עם סמים.
טרזה מנדז התחילה את חייה במקסיקו ענייה מרודה אבל הצליחה להגיע לאמריקה ולהפוך ומצליחה להתברג בראשה של אימפרית קרטל סמים. אנחנו עוקבים אחרי סיפורה ממהתחלה. טרזה מתאהבת אלא מה בבחור אמריקאי (ג'ון מייקל אקר ("נרקוס") שמעביר סמים בין הגבולות ולאחר שהיא מצליחה לאבד את עבודתה בזכותו היא הולכת אחריו ומשם חייה רק מסתבכים בסמים, אלימות, קנאה פחד והשרדות תמידית על מקומה.
שורה תחתונה: דרמת פשע אלימה, קצבית שאומנם הפיילוט היה קצת כמו סרט שכבר ראינו ומין אקספוזיציה אחת ארוכה אבל יש לה פוטנציאל להתפתח למקום מעניין.
American Gothic- מה אם הייתם מגלים שהאבא המזדקן שלכם הוא רוצח סדרתי? ארבעה ילדים בשנות השלושים שלהם מתאספים חזרה לבית הורים כשאביהם חוטף התקף לב ומגלים בטעות קופסת מזכרות של רוצח סדרתי. נשמע קלישאה של עוד סדרת דרמה על משפחה מתפרקת אבל בגיבוי שחקנים מצויינים: אנתוני סטאר ("בנאשי"), ג'סטין צ'טווין ("חסרי בושה"), מייגן קטש ("גי'ן הבתולה), ווירג'יניה מדיסון ("מונק") התוצאה דווקא מותחת, אפלה ומסקרנת. כל מה שצריך מדרמת מתח מסוג זה חטיפים. וחשוב מהכול יש לה הומור, זה תמיד הקלף המנצח. חייבים לשמור על הומור, משחק טוב ולא לפחד להשתמש בקלישאות שעובדות, כל עוד כותבים אותם טוב.
שורה תחתונה: נראה לי מצאתי את הדרמה המטופשת הבאה שאתמכר אליה.
Wrecked- מי בשם אלוהי הכתיבה הטובה חשב ששש שנים אחרי ש"אבודים" ירדה מהמסך אנחנו זקוקים בצורה נואשה לפארודיה על הסדרה? אז זהו שמסתבר שג'ורדן וג'סטין שיפלי הלא מוכרים שכנראה צפו בהרבה "השמש תמיד זורחת בפילדלפיה". הבדיחות חמודות, גזעניות וחנוניות במידה חביבה אבל זה בערך מה שיש לי להגיד על הסדרה הזו. אז רק שתדעו שיש את זה באוויר
שורה תחתונה: הומור שכזה מובנה למי שלא רוצה לחשוב ולהתרפק על העבר. תהנו.
The Night Of – ג'ון טורטורו ("רומנטיקה וסיגריות") מככב בסדרה פשע חדשה של HBO. הסדרה מבוססת על דרמה בריטית שכתב פיטר מופט בשם Criminal Justice. מפיק ומביים סטיב זאיליאן ("כל אנשי המלך") וכתב ריצ'רד פרייס ("הסמויה"). קיצור, לא חסכו בתותחים הכבדים.
צעיר ערבי "שואל" את המונית של אביו כדי לחגוג. כשהוא עוצר בצד, בחורה מסתורית עולה על המונית והוא מחליט לקחת אותה ליעדה, הם מבלים את הלילה ביחד אבל כשהוא מתעורר הוא מוצא את גופתה. הוא בורח מדירתה ומוצא את עצמו בכלא. עו"ד (ג'ון טורטורו) שמגיע לכלא ומבחין בו מחליט לקחת את התיק שלו. מכאן אנחנו נכנסים לדרמה טיפוסית על בתי כלא, ביורקרטיה של מערכת המשפט וגזענות בניו-יורק.
מקרי גזענות כאלה שבו המשטרה מניחה מיד שבגלל צבע עור, נטייה מינית וכדומה אדם נאשם בפשע כלשהוא קיימים וסרטים כאלה נועדו לחנך אותנו. הבעיה שסרטים שבאים להאיר תופעות שקיימות, יש להם נטייה להיות צדקנים, מוגזמים ולהציג את הגיבור כקורבן מוחלט. התוצאה היא שאני תמיד מרגישה כאילו אני צופה בסרטים שנתנו לנו לצפות ביסודי, כאלה עם מוסר השכל מובנה. בלי לתת לצופה להגיע למסקנות לבד. בוא נקווה שסדרה זו לא תפול למלכודת.
שורה תחתונה: למרות הצוות המרשים שעשה את הסדרה בעיני התוצר בינוני כשהנושא והעלילה חשובים יותר מהדמויות.
