Westworld -הסדרה אובר מושקעת של HBO מגובה בכותבים שאוהבים לשחק לכם עם הראש ("ג'ונתן נולן -"בין כוכבים", "האביר האפל", "יוקרה" וליסה ג'וי ("סוכן מחוק"). אחרי זה מביאים לכם את כל השחקנים הכי שווים שיש, אנתוני הופקינס, אד האריס, טנדי ניוטון, ג'יימס מרסדן, לוק המסוורת', אוון רייצ'ל ווד ועוד. הסדרה מבוססת על סרט משנת 1973 שכתב מייקל "פארק היורה" קרייטון, שאז ניסה גם את מזלו וביים. הקשר בין הסדרה לסרט לא מאד גדול חוץ מהצבת העולם אז אתם לא חייבים להשלים את החומר בבית. במקום לספר לכם על מה הסדרה אציין שאם אין לכם בעיה עם סדרות פנטזיה אקשן אז אל תקראו עוד אל הסדרה ולכו לראות בלי כל הספוליירים האלה שמנסים להפיל עליכם.

Conviction- למה היילי אטוול  "הסוכנת קרטר" נחשבת לשחקנית טובה? ויותר חשוב מזה למה ממשיכים ללהק אותה לתפקידים שלא מתאימים לה? אם אתן מעריציןש לה תוכלו לראות אותה בסדרה חדשה שהיא מין ייצור כלאים בין סקנדל לכל סדרת פענוח פשעים באשר היא. עו"ד מבריקה אבל שובבה ובמקרה גם הבת של של ראש הממשלה לשעבר הופכת בעל כורחה להיות בראש מחלקה שעובדת על תיקים שאף אחד אחד לא רוצה לטפל בהם. התוצאה היא דיבור מהיר, הרבה אקשן בשביל דיבור משפטי, לא מחדש, וניסיון לעשות נושא לא סקסי, סקסי מבלי להראות טיפה של עירום או מיניות.

Chance – יו לורי ("האוס") משחק שוב רופא, הפעם פסיכאטר שמייעץ לאישה סקסית (גרטשן מול "הקומה ה-13") עם אישיות מפוצלת שבעלה מרביץ לה ונקלע לעולם של אלימות ופרשייה שרק נהיית מוזרה מרגע לרגע. לני אברמסון ("החדר") מביים. שני הפרקים הראשונים ש-HULU שחררו הם מתסכלים, מבלבלים, מבויימים טוב אבל עמוסים בדמויות, התרחשויות עד שכצופה אתה כמהה לסדר. כמו הדמות הראשית שלפתע נכנסה לסרט פילם נואר מודרני, גם אנחנו נכנסים לכאוס ולא מבינים מה קרה לעולם.

Frequency- ריימי, בלשית שאביה מת 20 שנים קודם, מצליחה ליצור קשר עם אביה דרך רדיו. כעת יחד הם מנסים לשנות את העבר, רק כל פעם שהם משנים פרק אחד בעבר, העתיד משתנה והחיים של ריימי משתנים לחלוטין. הסדרה מבוססת על סרט בשם זהה משנת 2000. למרות התיאור הדביק התוצאה כיפית, הסוף בלתי נמנע אבל האפשרויות משחק על הרגש שלנו כצופים אין סופיות.

Channel Zero- אנתולגית אימה, על סדרת טלוויזיה שמצווה על ילדים לעשות מעשים רצחנים ועל גבר אחד שחוזר לעיר שנים אחרי שאחיו התאום נעלם בגלל אותה סדרה ומנסה לעצור את גל הרציחות החדש אך אף אחד לא מאמין לו. הסדרה מבוססת על סדרת קומיקס "Candle Cove". זה מפחיד, מלחיץ, לא הגיוני מבחינת עלילה ומטופש. אם אתם אוהבים סדרות אימה, זה עשוי די בעידון ואיכות.

Goliath- בילי בוב תורנטון ("פארגו"), מככב בסדרה חדש של אמאזון כעו"ד שתיין וגרוש, שלוקח מקרה מול החברה שעזב, שבמקרה גם אשתו לשעבר עובדת. מרגע שהוא לוקח את המקרה איומים על חייו צצים, עדים מתים והצד השני עושה הכול כדי שהוא לא יגלה את האמת. למרות צוות מרשים ביותר (וויליאם הארט, מריה בלו, מולי פרקר,הרולד פיינרו) הסדרה שומרת על איפוק רב גם ברגעי השיא שלה מה שמאד לא מתאימים ליוצריה דיוויד אי קלי וג'ונתן שפירו (""בוסטון ליגל", "הפרקליטים").

.

American Housewife- התגעגעתם "לעקרות בית נואשות"? אז קבלו את הגרסה רק עם אימא אחת לא הכי מושלמת והמשפחה שלה. עם קייט מיקסון ("על הפנים"), דידריך ביידר ("המופע של דרו קארי"). שאלתם איך אפשר לעשות סיטקום עוקצני במצלמה אחת? חבל שהאמירה לא ממש חדשנית והולכת עד הסוף ונותרו עם עוד סדרה על משפחה.

No Tomorrow – בקומדיה רומנטית הבאה זוג שהכירו רק עכשיו מחליטים לההתחיל את הקשר שלהם כאילו אין מחר וכל יום יכול להיות האחרון שלהם. התוצאה מתוקה, קיטשית וצבעונית אבל לא ממש סוחפת. מה שכן הבחירה בקאסט אנונימי לחלוטין נותנת לכל היותר תחושה רעננה יחסית.

Travelers – סדרת מד"ב/ פנטזיה דלת תקציב קנדית שתגיע במלואה לנטפליקס. אוסף של גברים ונשים מהעתיד שנהרס משתלטים על גופות של אנשים שנפטרו בימינו כדי לנסות לתקן את האפוקליפסה הקרבה. עם: אריק מקורמק ("וויל וגרייס"). הפרק הראשון סכמטי אבל ברור, מסקרן, ומציב דמוית שאפשר להתחבר אליהם. הבעיה שכמו כל הסדרות הקנדיות מסוג זה הם מתחילות אם רעיון נחמד ונשפרות מהר לתוך קשקוש תסריטאי.

Him- מיני סדרה בריטית על ילד מתבגר בעל כוחות טלקינזיס שכל פעם שהוריו הגוריםש מעצבנים אותו מחליט לנקום בהם, חייו משתנים שאחותו החורגת ויפה מגיעה לבית ועוזרת לו להתמודד עם כוחותיו ההרסנים. בעוד המטאפורה על התבגרות ברורה עד כאב והשחקן הראשי לא מוציא יותר מעשרה משפטים כל הפרק ובעיקר מצטיין בהבעות פנים זעופות הסדרה כן מצליחה לבנות נרטיב שנע על גבול אימה גרמה מעניין.

Designated Survivor- קיפר סאת'רלנד ("24") מחליט להיות הנשיא במקום להגן על הנשיא בסדרה חדשה שכתבו סיימון קינברג ("שרלוק הולמס") ודיוויד גוגנהיים ("טעון הגנה"). טום הוא חבר קבינט זוטר בארה"ב שעקבות פיצוץ סטייל 11/9 מושבע להיות הנשיא. אין לו מושג מה לעשות, כולם מנסים להעיף אותו מעמדתו ולהראות לו שהוא קטן ומושתן. בנוסף אנחנו מגלים כי נסיבות ההתקפה חשודות ולא ברור מי עומד מאחוריה. עם: נטאשה מקלון ("קליפורניקיישן"), מגי קיו ("ניקיטה), קאל פן ("האוס") ועוד.

שורה תחתונה: הפרק הראשון על אף הקלישאות מצליח להיות מותח וטראשי במידה שגרמה לי לרצות לדעת מהי הקונספרציה המטופשת מאחורי ההתקפה. מספיק טוב בשבילי.

Graves-באותו חודש ולא במקרה יוצאת עוד סדרה על מהצד ההפוך , ניק נולטי ("נסיך הגאות והשפל") וסילה וורד ("אחיות") מככבים בסדרה כנשיא לשעבר שמבין שבכהונתו היה הנשיא הכי מחורבן שיש ובזקנתו הוא רוצה לכפר על מעשיו בעוד אישתו רוצה את ההזדמנות שלה בפוליטיקה לשם שינוי והיא מביאה לו עוזר חדש וצעיר שישמור עליו. על דרמה-קומדיה הזו אחראי ג'ושוע מייקל שטרן הבמאי של ("ג'ובס", "אולי תתבגר").

שורה תחתונה: האם באמת צריכים עוד סדרה על נשיא שנמצא בדרך לגאולה?

Insecure- קומדיה שהיא יותר דרמה שיצרה ומככבת בה איסה ריי, קומיקאית אפרו-אמריקאית . הסדרה עוקבת אחר שתי נשים, החברות הכי טובות איסה ומולי (איבון אורג'י), שמשתפות אחת את השנייה בחיים. הדש של הסדרה הוא כמובן הגזענות שהן נחשפות אליה, איסה הנציגה לעולם השחור עבור משרד לבן ומולי שמצליחה שלהיות חברה של כול הצדדים על חשבון חייה האישים. הן מנבלות את הפה, הן מיניות, הן לא עושות מה שמצופה מהן והפיילוט היה מקסים, מרענן, מסקרן ועם קול נשי חזק.

שורה תחתונה: HBO מחפשים את סקס והעיר הגדולה החדש ונראה לי שהם מצאו.

easy -סדרה חדשה של netflix שיצר ג'ו סוונברג ("חברים לשתיה") שעד כה יצר סרטים על אנשים שמדברים. בסדרה המונה 8 פרקים שאינם קשורים זה לזה, אנחנו פוגשים אוסף של דמויות המתגוררות בשיקגו ונמצאות במשבר בחייהם. לדוגמא זוג נשוי המנסה לתבל את חיי המין שלהם, זוג לסביות המתאהבות, בחור צעיר שאישתו עומדת ללדת ומפחד להפוך להיות אבא ועוד. עם: איה קאש, אורלנדו בלום, אליזבת ריסר, מארק מארון, ג'ייק ג'ונסון ועוד.

שורה תחתונה: הסגנון של הסדרה מדבר לזן מאד מסוים של אנשים זה גדולתו וחולשתו בו זמנית. זה הוא פרויקט יומרני שמנסה לדבר על נושאים מגוונים הקשורים לחיים של גיל 20-40 אבל הדמויות נשארות פלקטיות, וקשה להזדהות איתם. הסיבה קשורה בזה שרוב הפרק הוא שיחה אחת ארוכה ומתישה, כמו מריבה בין זוג, מה שקורה בחיים האמיתים על פני חצי שעה.

Kevin Can Wait -קווין ג'יימס ( שהתפרסם ב"מלך השכונה" לפני שהלך לככב אין ספור קומדיות בינוניות כמו "פיקסלים") קווין (שהוא גם שליש מיוצרי הסדרה) הוא שוטר בגמלאות שלא ממש יודע מה לעשות בפנסיה ונאלת לחזור לעבוד כשבתו והראוס שלה חוזרים לגור איתה בבית. אפשר לסכם את כל ההומור של הסדרה בקומדיה שלוש מצלמות. למה אנחנו עוד צופים בכאלה? יחסית לסדרות מסוג הבדיחות היו חביבות חמימות, הקאסט סתמי במידה נעימה והפרק טס. בגלל זה ממשיכים לעשות סדרות מיותרות כאלה, לא צריך לחשוב על כלום.

שורה תחתונה: אם אתם אוהבים סדרות ונילה שמתרחשות בסלון, וצוחקות על זוגיות ומשפחה והם חצי גזעניות וחצי מעליבות ואוהבות גיבורים עלובים זה הסדרה שלכם.

Falling Water. דרמת מתח שמשאירה יותר שאלות מתשובות אבל מדברת אל חובבי ("התחלה"). שלושה זרים חווים סיוטים על אנשים הקרובים אליהם. טס חולמת על תינוק שמעולם לא נולד. ברטון חולם על מאהבת שעוזבת אותו. טאק חולם שאימו החולה קשורה לכיסא. כל שלושת החלומות של השלושה מתחילים להתערבב. לתוך כל הבלאגן הזה נכנס מיליונר עשיר שמדבר על מלחמה ומציע להם תשובות. חייבים לתת קרידט לפיילוט היוצרים התייחסו אל הצופים בחוכמה, לא הסבירו יותר מדי, אבל מספיק בשביל לרצות להמשיך לראות ובעיקר בנו את הדמויות בפרק הראשון. זו לא סדרה של משפטי אקשן קליטים, זה איטי והמתח נבנה.

שורה תחתונה: אם יש לכם סבלנות לגלות מה קורה פה זה עלול להשתלם.

Aftermath- דרמה פוסט-אפקוליפטית שמנסה להיות "מהלכים המתים" החדשים עם טוויסט תנכ"י. אן הייש וג'יימס טאפר (שהם בני הזוג בחיים האמיתים) הם הורים שמתעוררים למציאות חדשה. דגים ונחשים נופלים מהשמיים, אנשים נדבקים במחלה מסתורית שהופכת אותם לאלימים ובלתי צפויים. לכן הם מתחילים לברוח יחד עם ילדיהם אל מקום מבטח רק שבדרך הם מצליחים לאבד את בתם שנחטפת על ידי אחד מהיצורים וכעת עליהם למצוא אותה. האב משוכנע שיש סיבה מאחורי כל ההתרחשויות המוזרות.

שורה תחתונה: מה שמעניין בסרטים וסדרות אפוקליפטיות טובות הם שהם שמים דגש על ההשרדות האנושית. איך יגיבו האנשים שכאין להם מה להפסיד, עד כמה רחוק ילכו וכמה מהאנושיות שלהם תלך יחד עם הפחד והייאוש. בסדרות פחות טובות מתעסקים ביצורים מפחידים, עיניים אדומות, סציניות אקשן שקשה לייצר בצורה גבוה כשאתה על תקציב נמוך והתוצאה תמיד מגוחכת. להראות כמה שפחות מהרעים זה תמיד הרבה יותר מלחיץ. כאן לעומת זאת מספר סצינות האקשן שדחפו לפרק אחד הרגיש כמו מיני סרט בלי רצון או ניסיון לפתח את הדמויות.

Crisis In Six Scenes-וודי אלן מעבד עבור אמזון סדרה והציפיות היו כל כך גדולות שקשה להאמין שהיה מסוגל לעמוד בהם. זוג מזדקן בשנות השישים שמעביר את ימיו בבטלה, הבעל (וודי אלן) הוא סופר שלא הצליח לייצר להיט מספר שנים ובדיוק מציעים לו לכתוב סדרה, האישה, פסיכולוגית לזוגות הנמצאים במשבר בחיי הנישואים מארח אצלם בן של חברים העומד להתחתן עם הבחורה המושלמת (רייצ'ל ברוסנן " בית הקלפים"). כמובן שלתוך האידיאליה הזו נכנסת בחורה צעירה הבורחת מכוחות השלטון ( מיילי סיירוס). היא היפית, היא אקטיבסטית והיא מנענת את העולם של הרביעיה הסגורה והשמרנית הזו בששת פרקי הסדרה.

שורה תחתונה: וודי אלן ממשיך בהומור הרגיל שלו, באותו הפונט, עם אותה המוזיקה ואותם הבדיחות היהודיות. לא תקבלו מהסדרה הזו שום ערך מוסף מלבד חיוך פה ושם. הסדרה הזו היא למעריצי וודי אלן בלבד כי הביקורות קוטלות אותה.

Timeless- דרמת מד"ב של שון ריאן ("המגן") ואריק קריפקי ("על טבעי")  העוקבת אחרי היסטוריונית, חייל ומתכנת שמגוייסים ע"י הממשלה לחזור אחורה בזמן כדי להיאבק בטרוריסט שמנסה לאסוף לעצב מחדש את העתיד על ידי שינוי העבר. וכמו כל סדרה שמתעסקת במסע בזמן אנחנו יודעים שאי שפר לחזור אחורה בלי לשנות דברים שמשפיעים על העתיד של הגיבורים שלנו. עם: אביגיל ספנסר ("התיקון") וגוראן ויסניץ' ("אי אר").

שורה תחתונה: לכל הסדרה יש וייב של סדרות נייטיז, ראו "גולשים בזמן" עם טוויסט שהפעם יש עליהם איום חיצוני. נו שווין. לא תצוגת המשחק הכי טובה של שני השחקנים הראשיים.

להמשיך לקרוא ←

Lethal Weapon MacGyver – את המותגים הבא אין צורך להציג כי כולנו גדלנו עליהם ובשנותה שמונים והתשעים הגברים בסדרות הבאות היו הכי הדבר הכי גברי, שווה ומלחמתי שיש. לא סתם שתי הסדרות הללו מקבלות ריבוטים שיוצאים באותו השבוע.(לא סתם סאות פארק פותחים את העונה העשרים שלהם בפרק על נושא).

"נשק קטלני" כמעט אין אף אחד שלא ראה או שמע על רביעיית הסרטים הזו וזה עוד היה בתקופה שמל גיבסון היה הגדול מכולם כעת הוא מקבל את הגרסה משלו בידי היוצר של "צ'אק".לסדרה מגייסים את דיימון ואינז ג'וניור ("נראה אותך שוטר") בתור מארטו, את קלין קרופרדס ("צדק פרטי") כריגס וביחד יוצרי הסדרה מנסים לשמור על הטון של הסרטים הישנים אקשן מהיר עם הרבה הומור. בעוד סצינות האקשן מעט מטופשות הם כן מצליחים לשלב את שנת 2016 לתוך הסדרה ובכך לתת לה טעם חדש וסיבה לראות סדרת אקשן בינונית וכיפית. לא יותר לא פחות.

את המייק אובר ל"מקגייוור" עושה פיטר מ. לנקוב שעשה גם את הריימיק לסדרה "הוואי 5-0". אנגוס מקגייוור הוא סוכן של מוסד ממשלתי סודי בשם "פיניקס" שתמיד מצליח למצוא פתרונות יצירתים ומשוגעים בעזרת מדע. גם הפעם אנחנו רואים הרבה ניסיון לשמור על הדמויות של הסדרה הישנה וקווי העלילה של הסדרה שהתחילה ב-85, רק שהפעם העיבוד המודרני נראה יותר מגוחך להחיות תמות של אז ולא שילוב של ישן וחדש. התוצאה לא מאד תופסת עין. עם: לוקאס טיל ("אקס-מן: ההתחלה").

The Good Place-קומדיה אבסורדית שדווקא איתה בחרה קריסטן בל ("ורוניקה מארס", "בית השקרים") להמשיך את הקריירה שלה. הפעם היא מתעוררת בגן עדן הבעיה היא שמישהו שם למעלה עשה טעות במקום לשים את בל שהיא לא ממש "אדם טוב" לפי אמות הסדרה "במקום הלא טוב" שמו אותה בגן עדן. חוסר האיזון של בן אדם לא טוב במקום המושלם גורם לכאוס ולכאבי ראוש בעיקר לטד דנסון המשחק את הארכיטקט של המקום. בל מחליטה לבקש עזרה ממקומי "טוב לב" שילמד אותה איך להיות בן אדם טוב יותר כדי שתוכל להשאר בגן עדן. הפרמסיס בעייתי, בל היא דמות לא טובה כי לא נחמדה לאנשים, לא הצילה ילדים באפריקה, כאילו בן אדם רגיל. אבל יש מצב שההומור של הסדרה יתפתח למקומות טובים. יצר מייקל שור ("המשרד", "מחלקת גנים ונוף")

This Is Us+Pitch דן פוגלמן ("פלונטר", "בולט") שעד כה עשה בעיקר סרטי ילדים מוציא השבוע שתי סדרות חדשות. הראשונה היא דרמה רומנטית והשניה דרמת בייסבול, רק אחת מהן אהבתי.

This Is Us- אנחנו נפגשים בארבעה דמויות שכולן חולקות יום הולדת שלושים ושש ובאותו היום עוברות אירוע משנה חיים. לתוך הדרמה הזהו שנועדה לגרום לצופים לחייך ולבכות פוגלמן מגייס את מנדי מור, מיילו ונטימיליה, ג'סטין הארטלי ועוד אוסף של יפים ויפות. בעוד המתיקות נוטפת מכל פריים, השחקנים מצויינים וכל הסדרה צועקת את התחושות ש"האנטומיה של גריי" עשתה אי שם לפני עשור כשעוד דרמות ריגשו ואיתגרו בו זמנית לפני שהם נהיו לא אמינות לא לחלוטין. הרבה פוטנציאל היה בפיילוט הזה אבל התוצאה חסרת חיים

Pitch- בחורה, אפרו אמריקאית בת 23 נבחרת להיות האישה הראשונה אי פעם שמצטרפת לליגת הבייסבול של ארה"ב. חבריה הגברים לקבוצה לא רוצים אותה שם ונמצאת תחת לחץ מתמיד מהבנות שרוצות להיות כמוה, ממנהלי הקבוצה, מאביה שטיפה אותה כל השנים לרגע הזה. האם תצליח לעמוד בכל הציפיות?  עם אלי לרטר ("גיבורים), מארק פול גוסלאר("הצלצול הגואל").

Bull- מייקל וות'רלי שאולי מוכר לכם NCIS  משחק כד"ר ג'יסון בול, מין גאון המושך בחוטים מאחורי הקלעים של משפטים ע"י שליטה והבנה בחבר המושבעים. כל הפרמסיס של הסדרה מאד מזכיר את הסדרה "שקר לי" עם טית רות רק בלי הכריזמה שלו. כשאתם לא סובלים את הדמות הראשית כל הפיילוט די בלתי נסבל.

Notorious- פייפר פארבו לא נחה מהמסך לרגע ואחרי חמש עונות של "פרשיות סמויות" היא מחליפה מותחן ריגול בסדרת אקשן ומתח מסוג אחר. הפעם היא היא מפיקה בערוץ החדשות שצריכה לשתף פעולה עם דניאל סנג'טה ("גרייסלנד") תובע מחוזי אחרי שחברה משותפת שלהם מוצאת את מותה בנסיבות מסתוריות. הסדרה מלאה בסקס שלא רואים בו כלום, דיבורים מהירים, הרבה תזוזה, תככים, דמויות יפות ונקמניות. סוג של אופרת סבון המתחזרה לסדרת מתח.

StartUp – אדם ברודי ("billy and billie"), מרטין פרימן ("שרלוק", "פארגו") מככבים בדרמה אפלה חדשה של ערוץ  Crackle, נספח של ערוץ סוני ("Powers"). ברודי הוא ניק, בחור צעיר העובד בבנק ופוגש את איזי, מתכנתת צעירה שכתבה קוד למטבע דיגיטלי שהולך לשנות העולם, רק אף אחד לא רוצה ללמן אותה. ביינתים אבא של ניק מסתבך על ה-FBI ועם המאפייה המקומית ומביא לבנו 2 מיליון דולר להחביא לפני שהוא בורח מהעיר. ניק מביא לאיזי את הכסף כדי שיוכלו לפתוח עסק יחד, רק שכולם רודפים אחרי הכסף הגנוב.

את הסדרה כתב וביים בן קטאי ("Chosen") שמתמחה בסדרות אקשן/ מתח/ דרמה קצביות. הבעיה שלי מתחילה כשהוא מכניס סצינת מין 4 פעמים בפרק רק כדי שנדע שאנחנו רואים סדרה על אנשים "רעים". הבנו את הפואנטה, זה לא מקדם את העלילה וזה סתם לא נעים החוסר כימיה בין הדמויות. וגם לא יעזור לראות את מרטין פרימן כמנייאק זה קשה. בפארגו זה עבד כי האחים כהן בנו את הדמות כאיוב ככה שתשמח שהוא עומד על שלו. לראות את מרטין פרימן בתור איזה איש חוק מושחתת בן זונה, זה לא אמין, ואני לא בטוחה שזה אשמתו כשחקן אלא הכתיבה.

שורה תחתונה:  הנושא של הסדרה מאד מסקרן ולא מדברים עליו מספיק, ובגלל שהעמיסו עלינו הרבה דמויות בשני הפרקים הראושנים ולמעשה כל הפרק הראשון הוא רק אקספוזיציה, אני מציעה לתת לסדרה עוד צ'אנס.

Loosely Exactly Nicole- ניקול בייר היא פרצוף מוכר ב-MTV ובתוכניות מערכונים ("Party Over Here") וכעת היא מקבלת תוכנית משלה בה היא מככבת שחקנית אפרו-אמריקנית מתחילה שמנסה להצליח. בזמן שהיא הולכת לאודשנים היא גם בייביסיטר לילד צעיר אבל לא ממש מתנהגת לידו כמו בייביסיטר טיפוסיות, היא מלמדת אותו להגן על עצמו, לקלל ולשקר לאימא שלו. חוץ מזה אנחנו גם נחשפים לאינטרגות בין החברים שלה. הסדרה בוטה, מינית ולא מפחדת להשתמש בהומור פיזי.

שורה תחתונה: האם אתם רוצים להירגע מול הטלוויזיה ולא לחשוב? אם כן MTV מתאימים את עצמם לצעירים ולא מסתירים את הניסיון שלהם להתחבר לקהל הזה על חשבון יצירתיות. העיקר שבסוף הפרק מחייכים, זה גם לא מובן מאליו.

Crunch Time-מיני סדרת מד"ב לגיקים בלבד הכוללת את מיטב הקומיקאים בשטח. סאם משכנע את חבריו להכנס למוחה של חברתו מזה שלושה חודשים כדי לשכנע אותה אותה להשאר איתו, רק שבתוך המוח שלה אין חוקים והכול יכול לקרות. הקומדיה הפרועה הזו היא מוזרה, מפתיעה וקורצת לילדי האייטיז. ההומור בה נבנה על ההכרות על כל סרטי מסע בזמן, מסע לתוך לתוך עולמות אחרים שאי פעם ראיתם ובנייה על הציפיות שלכם. עם: ברנט מורין, סאם לווין ועוד.

שורה תחתונה: לחובבי הז'אנר בלבד. מצולם בתקציב סרטי סטודנטים והוא קצת כמו מערכון שהחליטו להאריך אותו למיני סדרה. לא מזיק ובהחלט משעשע.

להמשיך לקרוא ←

One Mississippi-קומיקאים הם בדרך כלל אנשים מאד מחושבים שעובדים על החומרים שלהם זמן רב לכן אין זה הפתעה כשהם מנסים לעשות דרמה שהתוצאה היא לרוב מרגשת, פילוסופית, מאופקת אבל מצחיקה בו זמנית ולא מפחדת לחשוף הרבה מעצמה. ליטרלי.

טיג נוטרו עלתה השבוע עעם סדרה סמי אוטוביוגרפית, שחברה הטובה, לואי.סי קי הפיק המבוססת על חייה. למי שלא מכיר נוטרו שחלתה מחלת הסרטן ונאלצה לעבור כריתת שד החליטה לחשוף את מצבה עם הקהל ואף עלתה לסט שלם טופלס. כמו כן תיעדה נוטרו ובת זוגתה הצעירה ממנה בהרבה להכנס להריון. בקיצור, נוטרו היא לא אחת המתביישת לדבר על דברים שעלולים להרים גבה.

בשישה הפרקים הזמינים של הסדרה, טיג משחקת את עצמה, כאשר היא נאלצת לחזור להלוויה של אימה, ומחליטה להשאר עם אחיה ואביה החורג כדי לסדר את חפציה של אימה ולהתמודד עם האבל. סה"כ כל פרק 25 דקות, וההומור של טיג לא פיזי, בלי פאנצים ולא מביך. היא לא מנסה להמציא את הגלגל זהו סיפור על בת שמגלה שהיא לא ממש הכירה את אימא שלה, ואימא שלא ממש הכירה את הבת שלה. זה סיפור על איך מתמודדים עם מוות ומשמעות של המוות. זה סיפור על אנשים שמנסים למצוא מי הם גם בגיל 40, ועל הגדרות של אבהות, מיניות ואהבה בתוך משפחה. על כל זה נוטרו מדברת בפתיחות, בעדינות, מגובה במשחק מצויין מכל הקאסט.

שורה תחתונה: לכל מי שמרגיש את הפערים בין הדורות במשפחה שלו, מומלץ ביותר.

Quarry- דרמה חדשה של cinemax ("באנשי"). חייל משוחרר שחזר מוייטנאם אחרי שנה מתקשה למצוא את מקומו חזרה בחיים. הוא חושד שאישתו בוגדת בו, הוא לא מצליח למצוא עבודה נורמלית וכל העיר מסתכלת על כמו בוגד. האנשים היחידים שרוצים לשכור את שירותיו זה כרוצח שכיר, והוא אחרי שהרג כל המלחמה מסרב. אחרי שחברו הטוב ביותר מסתבך עם אותם אנשים אין לו ברירה אלא להתחיל לעשות את הדבר שעלול להחזיר טראומות המלחמה שלו. םע פיטר מולאן ("בוי A"), לוגן מרשל גרין (""פרומתאוס").

שורה תחתונה: דרמות של סינמקס במיוחד של יוצרי ("Rectify") הם יצירות קולנועיות, הם ניסוי מחשבתי, הם חצי הזיה ותמיד רוויות אלימות עם הרבה נטייה לפילוסופיה. התוצאה היא תמיד מהפנטת אם כי דורשת סבלנות.

Son of Zorn- זורן הוא דמות מצוירת, הוא אבא ברברי מממלכה מקבילה שמגיע לארץ שלנו לבקר את בנו בן ה-17 האנושי ומחליט להשאר כדי לתקן את יחסיו. אך מה קורה כשהוא צריך למצוא עבודה, דירה ולהיות אבא כמו כולם? הסדרה שמשלבת אנימציה עם צילומים בלייב יוצרת תוצאה מאד משעשעת ומקורית במיוחד כשהכותבים הם מיוצרי "וילפרד" והקאסט כולל את שריל היינס ("תרגיע"), טים מדוס ("מגודלים") וג'ייסון סודקיס כזורן ("סאטרדיי נייט לייב").

שורה תחתונה: הפרק הראשון היה מאד מצחיק ובלתי שגרתי.

Mary and Jane-אז מה קורה? MTV מקנאים בסדרת הסטלנים שהולכת לעלות בקרוב High Maintenance ב-HBO והחליטו לעלות סדרה משלהם. ג'ורדן ופייג'  הן צעירות מגניבות בלוס אנג'לס המנסות להכניס את עסק הסמים שלהם לרשימה אקסלוסיבית בשם "גרין 15" שתהפוך את העסק שלהם לדבר החם הבא". בדרך אנחנו פוגשים את מיבט ההיפסטרים המסוממים של העיר כשהן יעשו הכול כדי לקדם את העסק שלהן. סדרות כאלה משתמשות בכל מילות הבאזז האפשריות: סלפי, מן באן וכדומה. הם לא פוסחים כל כל קלישאת נעורים: הבחורות שרק רוצות מסיבות, בתים יקרים, מלאות אמונות טפלות ומספיקות להצטלם שלוש פעמים בעשר דקות ראשונות של הסדרה.

שורה תחתונה: אם אהבתם את "2 Broke Girls"'  זה בשבילכם. לא מומלץ.

Atlanta- דונלד גלובר הוא מולטי טאלנט, הוא התחיל בתור כותב ל "רוק 30", אחר כך התפרסם בעיקר בזכות תפקידו כטרוי ברנס ב"Community", החליט בשיא הסדרה שבא לו לפתח את הקריירה שלו כראפר והוציא שלושה דיסקים תחת השם "Childish Gambino". כעת יוצאת סדרה חדשה בערוץ FX שגלובר עובד עליה סמפר שנים שהוא מפיק, כותב ומשחק על סצינת המוזיקה באטלנטה.

סדרת הדרמה מתחילה כשארן מארקס, אבא לילדה קטנה, בלי גרוש על התחת ובלי מקום לישון מגלה שבן דודו הוציא שיר טרנדי שיהפוך אותו בקרוב לדבר החם הבא. הוא הולך אל בן דודו "פייפר בוי" ומנסה לשכנע אותו שהוא יכול להיות המנהל שלו ולהביא אותו לגדולה. אנחנו מצלחים להבין בין השורות שארן עזב/ נזרק מפרינסטון, שבעברו היה דיג'י ושהוא נואש מספיק בשביל לעשות הכול.

גולבר יוצר עולם קודר, ריאליסטי, שלא מפחד להראות לנו את האזורים הפחות יפים של אטלנטה, את הצביעות, את העליבות וגם את הקרבה הגדולה שנצורת כשאין כלום חוץ מזה. בשני הפרקים הראושנים שיצאו, הקצב איטי, לא נותנים לנו משפטי מחץ או קטעי מוזיקה מגניבים. זה לא סדרה מוזיקה נוצצת עם קטעי ריקוד וליהוק יפה בלבד, מצד שני גם נראה שכתיבה של הסדרה נוטה להומור היבש, המאופק מדי פעם.

שורה תחתונה: מוקדם מדי להחליט האם סדרת הדרמה זו מבשרת עידן חדש אבל הדרך המוקפדת שהיא עשויה גורמת לי לחשוב שעוד כמה פרקים נתאהב בכל הדמויות.

Better Things- ואם עסקנו ביוצרים סמי ביוגרפים, הקומיקאית פמלה אדלון עשתה שתי החלטות חשובות בחיים שלה, "קליפורניקיישן" ולהכיר את לואי. סי קי. הם נפגשנו לראשונה בסיטקום הכושל של לואי "Lucky Louie" לאחר מכן היא שיחקה בסדרה שלו את חברתו/ ידידתו הבלתי מושגת. כעת לאחר שלואי החליט שהוא לא עושה עוד עונה לסדרה האלמותית שלו, הוא החליט לפרגן לאדלון והפיק, וכתב איתה סדרה המבוססת על חייה.

בסדרה אדלון מגלמת את עצמה, אימא חד הורית לשלוש ילדות, שבמקביל מתמודדת עם חיי האהבה הלא מתפקדים שלה והניסיון למצוא עבודה בהווליוד. כלומר לואי הגרסה הנשית. התחושה היא שקפצנו לעונה הרביעית של לואי, לשלב שכבר הוא בנה את העולם שלו המאד ייחודי שלו, ורק שתל אותה, עם המוזרויות שלה.

שורה תחתונה: הפרק הראשון לא היה מאד שונה מנגיד הפרק הראשון של "Master of None". קיבלנו סוג של -אני מאמין- מה תוכלו לצפות בפרקים הבאים, איך ההומור שלי יראה- והתשובה היא מישמש שברור שיהיה מצחיק ומביך אבל לא ברור האם יהיה מחדש.

Queen Sugar- אופרה ווינפרי מפיקה סדרה דרמה אפית, רווית דמוית אפרו-אמריקניות שמדברת על הרבה נושאים חשובים. אך האם זה טוב? הסדרה מבוססת על רב מכר של "Natalie Baszile", וכל פרק מבוים על ידי אישה אחרת.

מוות במשפחת בורדליון מביאה שלושה אחים ואחיות לא ממש קרובים חזרה לחוות הורים בלואיזיאנה. שרלי מתמחה בניהול משברים ונשואה לשחקן פוטבול והם חיים באושר ועושר רב עד שבעלה מעורב בפרשיית מין ובנה הגדול משחק עם בובות מה שלא ממש מסתדר לאביו. . נובה היא עיתונאית, רוחנית, שמנהלת רומן עם בחור לבן. ראלף הוא אבא עם בן צעיר ועבר פלילי שגונב מדי פעם. כל השלושה מגיעים לחווה המתפרקת כשהם צריכים להחליט האם למכור אותה או להחיות את החווה שעברה במשפחה דורות?

הסדרה מבוימת ברומנטיות, בכבדות המתאימה לדרמות של הניינטיז, עם הרבה מזויקת סול, סצינות סקס פרווה וקלישאות על הדרום.

שורה תחתונה: סדרה שמיועדת לקהל נשי מבוגר ונוסטלגי.

The Collection-לראות את ריצ'רד קוויל (ג'ף מ"Coupling") בתפקיד אפל, ציני שנכתב על ידי היוצר של "Pretty Little Liars" זה קצת כמו לראות את ג'ים קארי במותחן,  אוסף של רגשות מבולבלים. תמיד בסדרות תקופתיות אני נדהמת מאוסף המבטאים הלא מכבד וגם פה תמיד טוב לדעת שלא מאכזבים אותי. הסדרה אומנם מתרחשת בפריז ב-1947 אבל השחקנים הם בריטים, אמריקאים עם מבטא צרפתי מזויף וכל מה שביניהם. אמזאון משיקה סדרת אופנה תקופתית שבמרכזה קויל משחק מעצב שמקבל עליו משימה להחיות מחדש את האופנה בפריז. רק שלמעצב הזה יש סודות משלו בדרך לגדולה, כמו אח הומוסקסואל שהוא המעצב האמיתי של הקולקציה.

הסדרה מתפקדת על גבול המותחן, טלנובלה אפילו שהיא מתרחשת בעולם האופנה היוקרתי, וכל הדמויות לבושות היטב. אפשר להרגיש את האווירה החל מהמוזיקה, מהמשחק הטרגדי של כל הדמויות וכלה בצילום חשוך, שלא חוסך בעירום, שתייה וצילומי לילה מרובים.  עם טום ריילי ("הסודות של דה וינצ'י), מיימי גאמר (הבת של מריל סטריפ ודון גאמר).

שורה תחתונה: דרמה מתח תקופתית שלא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה.

עכשיו שהכבישים שוב עמוסים וההורים שוב בעבודה אפשר לחזור לראות טלוויזיה.

Our Ex Wife

מלאני לנסקי האמריקאית מככבת בקומדיה בריטית ("שני גברים וחצי") כשרה, האישה החדשה בחיים של ג'ק, רוברט ווב ("פיפי שואו"). ג'ק נמצא במערכת יחסים רעילה עם אישתו לשעבר ומפחד לספר לה שהוא עומד להתחתן מחדש.  בסוף, שני ילדיו המתבגרים נמצאים בין שני ההורים הרבים. שרה מחליטה שהיא תעשה סולחה בין השניים שחמש שנים אחרי הגירושין הם עדיין אויבים מושבעים ומכאן מתחילה קומדיה מרירה מתוקה כואבת.

שורה תחתונה: הסדרה לא נועדה להצחיק אותה עם פאנצ'ים וגם לא להביך את הצופים. המטרה לתת מבט קומי לסיטואציה טרגדיה ומורכבת מבלי לבכות בסיום כל פרק.

Four in the Morning

סדרה דרמה חדשה עוקבת אחרי ארבעה צעירים סהרורים בטורנטו שנפגשים בדיינר בארבע בלילה, הולכים למסיבות ומדברים על הכול וכלום. אנחנו מכירים את טאש ומיצי שתי חברות הכי טובות שמסתובבות עם וויליאם שכותב רומן ובונדרנט, נגן רומנטי. הרביעיה הולכים ומדברים על סמים, אהבה, רוחניות  ובקיצור כל מה שמטריד צעירים. הבעיה היא, שהסדרה היא רק שיחות, ומרגישה כמו מחזה תיאטרלי על איך הצעירים ההיספטרים של היום מתנהגים.

שורה תחתונה: הסדרה מתיימרת להיות חתרנית, שונה ובוטה, אבל היא בעיקר לא סוחפת.

One of Us

מיני סדרה בריטית מהכותבים של "הנעדר" ובכיכובם של לורה פרייזר ("שובר שורות"), ג'ולייט סטיבנסון ("פרח המדבר"), ג'ו דמפסי (" משחקי הכס", "סקינס"). סדרה הדרמה המתרכזת בשתי משפחות המתמודדות עם טרגדיה כשפורץ הורג גבר נשוי טרי ואת אישתו ההריונית. הפורץ מחליט לנסוע אל שתי המשפחות אבל נקלע לתאונה ומצליח למצוא את עצמו פצוע אנושות אצל המשפחות האבלות.

שורה תחתונה: הבריטים יודעים לשים דמויות במצבים בלתי אפשרויות והתוצאה היא תמיד דרמות מלאות פאתוס, משחק טוב ודיאלוגים מושחזים, אם כי לא תמצאו שם הפתעות.

עונות חוזרות- החודש חזרו כל מיני סדרות נפלאות וברור שתקראו מלא ביקורות על העונה הרביעית של "הסקס של מאסטרס" והעונה השנייה של "נארקוס" אבל לא מספיק מדברים על הסדרה הבאה, אם עוד לא התמכרתם לקומדיה אינטליגנטית הזו יש לכם זה הזדמנות מצויינת לראות כי YOU'RE THE WORST  חזרה לעונה שלישית השבוע והיא מתוקה לא פחות מהקודמות. הסיבה שהסדרה הזו מתעלה על אחרות היא שהכותבים באמת מנסים לקחת את הדמויות למקומות שונים ולהתבגר, אז אולי כל עונה מאד שונה מקודמתה אבל הבלתי צפוי הוא מסקרן.

Fleabag

סדרת דרמה קומית של BBC התרכזת בחייה של אישה צעירה רווקה שחייה מתפרקים. היא מנהלת בית קפה עלוב שאיש לא נכנס אליו, אחרי שהחברה הכי טובה שלה ושותפתה לעסק נהרגת. היא מנהלת יחסים לא יציבים עם גבר שנפרד ממנה וחוזר אליה פעם בשבוע כשבין לבין היא דואגת לשכב עם גברים לא פנוים רגשית. היא לא מדברת עם אבא שלה שניםץ אחותה החורגת  היא האדם הכי קרוב אליה בעולם ואיתה היא אפילו לא מסוגלת להתחבק.

פליבאג, מבוסס על מחזה ומככבת בו פיבי וולר ברידג' ("ברודצרץ'). פליבאג מדברת אלינו הצופים, חולקת איתנו את מחשבותיה האינטימים ביותר על סקס, אהבה ומוות. ככה אנחנו נחשפים לעולמה של רווקה צינית טרגדית שרק מנסה להתמודד עם מה שהחיים מביאים לה בחן כשהיא משקרת בלי הרף, חוץ מלנו הצופים. התוצאה מאד חיננית אבל גם עוד מעיקה וכבדה. זה לא קומדיה רומנטית מתוקה עם סוף טוב וגבר שיבוא לכבוש אותה.היא ואבא שלה לא הולכים להיות החברים הכי טובים בסוף העונה.

שורה תחתונה: אם אתם מתחברים לצד הבריטי, המקאברי שלכם ואוהבים לראות סדרות על החיים האמיתים, שלפעמים הם לא ממש מצחיקים זה בשבילכם.

The Get Down

אחרי קיץ עמוס בסדרות מוזיקה (roadies, vinyl) מגיעה לנטפליקס סדרת היפ הופ חדשה תחת ידו המסורה של באז לורמן ("מולן רוז, "אוסטרליה", רומיאו ויוליה"). אנחנו עוקבים אחרי סצינת היפ הופ בברונקס בשנות השבעים המאוחרות (1977 ליתר דיוק) כאשר במרכז אזקיאל המאוהב במיילין שרוצה בכלל להיות רדקנית דיסקו בניגוד לרצון אביה. חייו של אזקיאל משתנים כשהוא פוגש אמן גרפיטי פוליטי.

הסדרה היא תוצר צבעוני, קולנועי, קצבי, עמוס בפסקול משובח ונוסטלגי ואוסף שחקנים צעירים ומבטיחים, שאני בטוחה שעוד נשמע עליהם. אז למה בכל זאת אני לא מתרגשת? מעבר לשני הגיבורים שלנו יש שלל דמויות נוספות שאף אחד מהם לא מקבל רקע או סיפור מעניין משלו.

אנחנו נעים בין סיפורים קטנים כמו מתחים בין ראש העיר למאפיונר, מתחים בין כנופיות בעיר, מתחים בין הילדים להורים שלהם ועוד. נוסף לזה כל פרק הוא שעה וחצי מה שיוצר סרט באורך מלא המרגיש יותר כמו מחזה שלא נגמר ולא הולך לשום מקום. אנחנו לא מתאהבים בשום דמות, מתחברים אליה או רוצים לדעת מה עולה בגורלה.

סדרה מסוג זה מסתמכל על חשיבות הסיפור ההיסטורי. הם אומרים: היי סוף סוף אפשר להראות קאסט שהוא לא לבן, מעמד הביינים, אז בוא נחגוג על זה. והם צודקים שיש חשיבות גדולה ומקום בעולם שלנו לטקסטים כאלה, אבל למה לוותר על עומק לדמויות? אנחנו לא רואים קומדיה, וזה לא סיפור קליל שאפשר להגיד עזבו אותי מסאב טקסט מספיק שיש אמירה חברתית. אנחנו צופים בדרמה כבדה, שאפילו המוזיקה והריקודים לא מצליחים לטשטש. המורה של אזיקאל מתעקשת שיהיה גבר ויהפוך למנהיג, כלומר דוגמא ברורה לכתיבה שמנסה לתת לסדרה בשר אמיתי ואז למה שאר הדמויות מרגישות קריקטורה?

עם: שמיק מור ("Dope"), ג'יידן סמית (הבת של וויל סמית), ג'יאנקרלו אספוזיטו ("שובור שורות"), ג'ימי סמית ("דקסטר"). 

שורה תחתונה: נטפליקס משום מה רצים אחרי טרנד המוזיקה והנוסטלגיה והתוצאה כל כך מושקעת ונוצצת שקשה לא להמליץ על הסדרה אבל ראו הוזהרתם היא דורשת סבלנות.

Survivor's Remorse- מייק אומאלי ( שדווקא מוכר בעיקר כאבא של קורא ב"גלי") יצר את הסדרה הזו שבדיוק התחילה את עונתה השלישית וזו בדיוק זמן טוב לדבר על סדרה לא מוכרת אבל מעניינת. הרבה פעמים סדרות שמתעסקות במשפחות אפרו אמרקיניות יש נטייה ללכת למקומות קיצונים, סיטוקמים או טנולבלות והתוצאה היא שהן לרוב מיועדות לקהל נישה, מה שנקרא לא נגישות.

הסדרה היא סוג של דרמה קומדיה אפלה של רשת הכבלים STARZ. שחקן כדורסל צעיר חותם על חוזה שמן עם קבוצה מקצועית, ומתחיל את המסע לעבר חיים של כסף ופרסום יחד עם משפחתו. הבעיה שהוא מרגיש אשם כלפי האנשים שהשאיר מאחוריו. בתור מליונר צעיר הוא רוצה לבזבז את כספו ולעזור לכל מי שהוא יכול בעוד חברו הטוב ביותר ומנהלו רוצה לשמור על כספו ומשפחתו רוצה לשפוך את הכסף על עצמם. אז נוצר מצב שהילד הזה שבא מעוני, וברגע אחד הוא עשיר, לא יודע איך להתמודד עם רגשות האשמה, עם הבדלי המעמדות החדשים עכשיו שהוא חלק מהעשירים. 

הסדרה מתמודדת עם נושא מרתק ולא מדובר יחסית, בנוסף הדיאלוגים שוטפים ומשעשעים ובו זמנית הם מציגים קטעי דרמה שלא היו מביישים סרט בקולנוע. בקיצור חבל שלא מדברים על הסדרה הזו יותר. לעומת Ballers של HBO הסדרה הרבה יותר מעודנת, ואין ניסיון להגחיך את הדמויות או להתנשא מעליהם.