Designated Survivor- קיפר סאת'רלנד ("24") מחליט להיות הנשיא במקום להגן על הנשיא בסדרה חדשה שכתבו סיימון קינברג ("שרלוק הולמס") ודיוויד גוגנהיים ("טעון הגנה"). טום הוא חבר קבינט זוטר בארה"ב שעקבות פיצוץ סטייל 11/9 מושבע להיות הנשיא. אין לו מושג מה לעשות, כולם מנסים להעיף אותו מעמדתו ולהראות לו שהוא קטן ומושתן. בנוסף אנחנו מגלים כי נסיבות ההתקפה חשודות ולא ברור מי עומד מאחוריה. עם: נטאשה מקלון ("קליפורניקיישן"), מגי קיו ("ניקיטה), קאל פן ("האוס") ועוד.

שורה תחתונה: הפרק הראשון על אף הקלישאות מצליח להיות מותח וטראשי במידה שגרמה לי לרצות לדעת מהי הקונספרציה המטופשת מאחורי ההתקפה. מספיק טוב בשבילי.

Graves-באותו חודש ולא במקרה יוצאת עוד סדרה על מהצד ההפוך , ניק נולטי ("נסיך הגאות והשפל") וסילה וורד ("אחיות") מככבים בסדרה כנשיא לשעבר שמבין שבכהונתו היה הנשיא הכי מחורבן שיש ובזקנתו הוא רוצה לכפר על מעשיו בעוד אישתו רוצה את ההזדמנות שלה בפוליטיקה לשם שינוי והיא מביאה לו עוזר חדש וצעיר שישמור עליו. על דרמה-קומדיה הזו אחראי ג'ושוע מייקל שטרן הבמאי של ("ג'ובס", "אולי תתבגר").

שורה תחתונה: האם באמת צריכים עוד סדרה על נשיא שנמצא בדרך לגאולה?

Insecure- קומדיה שהיא יותר דרמה שיצרה ומככבת בה איסה ריי, קומיקאית אפרו-אמריקאית . הסדרה עוקבת אחר שתי נשים, החברות הכי טובות איסה ומולי (איבון אורג'י), שמשתפות אחת את השנייה בחיים. הדש של הסדרה הוא כמובן הגזענות שהן נחשפות אליה, איסה הנציגה לעולם השחור עבור משרד לבן ומולי שמצליחה שלהיות חברה של כול הצדדים על חשבון חייה האישים. הן מנבלות את הפה, הן מיניות, הן לא עושות מה שמצופה מהן והפיילוט היה מקסים, מרענן, מסקרן ועם קול נשי חזק.

שורה תחתונה: HBO מחפשים את סקס והעיר הגדולה החדש ונראה לי שהם מצאו.

easy -סדרה חדשה של netflix שיצר ג'ו סוונברג ("חברים לשתיה") שעד כה יצר סרטים על אנשים שמדברים. בסדרה המונה 8 פרקים שאינם קשורים זה לזה, אנחנו פוגשים אוסף של דמויות המתגוררות בשיקגו ונמצאות במשבר בחייהם. לדוגמא זוג נשוי המנסה לתבל את חיי המין שלהם, זוג לסביות המתאהבות, בחור צעיר שאישתו עומדת ללדת ומפחד להפוך להיות אבא ועוד. עם: איה קאש, אורלנדו בלום, אליזבת ריסר, מארק מארון, ג'ייק ג'ונסון ועוד.

שורה תחתונה: הסגנון של הסדרה מדבר לזן מאד מסוים של אנשים זה גדולתו וחולשתו בו זמנית. זה הוא פרויקט יומרני שמנסה לדבר על נושאים מגוונים הקשורים לחיים של גיל 20-40 אבל הדמויות נשארות פלקטיות, וקשה להזדהות איתם. הסיבה קשורה בזה שרוב הפרק הוא שיחה אחת ארוכה ומתישה, כמו מריבה בין זוג, מה שקורה בחיים האמיתים על פני חצי שעה.

Kevin Can Wait -קווין ג'יימס ( שהתפרסם ב"מלך השכונה" לפני שהלך לככב אין ספור קומדיות בינוניות כמו "פיקסלים") קווין (שהוא גם שליש מיוצרי הסדרה) הוא שוטר בגמלאות שלא ממש יודע מה לעשות בפנסיה ונאלת לחזור לעבוד כשבתו והראוס שלה חוזרים לגור איתה בבית. אפשר לסכם את כל ההומור של הסדרה בקומדיה שלוש מצלמות. למה אנחנו עוד צופים בכאלה? יחסית לסדרות מסוג הבדיחות היו חביבות חמימות, הקאסט סתמי במידה נעימה והפרק טס. בגלל זה ממשיכים לעשות סדרות מיותרות כאלה, לא צריך לחשוב על כלום.

שורה תחתונה: אם אתם אוהבים סדרות ונילה שמתרחשות בסלון, וצוחקות על זוגיות ומשפחה והם חצי גזעניות וחצי מעליבות ואוהבות גיבורים עלובים זה הסדרה שלכם.

Falling Water. דרמת מתח שמשאירה יותר שאלות מתשובות אבל מדברת אל חובבי ("התחלה"). שלושה זרים חווים סיוטים על אנשים הקרובים אליהם. טס חולמת על תינוק שמעולם לא נולד. ברטון חולם על מאהבת שעוזבת אותו. טאק חולם שאימו החולה קשורה לכיסא. כל שלושת החלומות של השלושה מתחילים להתערבב. לתוך כל הבלאגן הזה נכנס מיליונר עשיר שמדבר על מלחמה ומציע להם תשובות. חייבים לתת קרידט לפיילוט היוצרים התייחסו אל הצופים בחוכמה, לא הסבירו יותר מדי, אבל מספיק בשביל לרצות להמשיך לראות ובעיקר בנו את הדמויות בפרק הראשון. זו לא סדרה של משפטי אקשן קליטים, זה איטי והמתח נבנה.

שורה תחתונה: אם יש לכם סבלנות לגלות מה קורה פה זה עלול להשתלם.

Aftermath- דרמה פוסט-אפקוליפטית שמנסה להיות "מהלכים המתים" החדשים עם טוויסט תנכ"י. אן הייש וג'יימס טאפר (שהם בני הזוג בחיים האמיתים) הם הורים שמתעוררים למציאות חדשה. דגים ונחשים נופלים מהשמיים, אנשים נדבקים במחלה מסתורית שהופכת אותם לאלימים ובלתי צפויים. לכן הם מתחילים לברוח יחד עם ילדיהם אל מקום מבטח רק שבדרך הם מצליחים לאבד את בתם שנחטפת על ידי אחד מהיצורים וכעת עליהם למצוא אותה. האב משוכנע שיש סיבה מאחורי כל ההתרחשויות המוזרות.

שורה תחתונה: מה שמעניין בסרטים וסדרות אפוקליפטיות טובות הם שהם שמים דגש על ההשרדות האנושית. איך יגיבו האנשים שכאין להם מה להפסיד, עד כמה רחוק ילכו וכמה מהאנושיות שלהם תלך יחד עם הפחד והייאוש. בסדרות פחות טובות מתעסקים ביצורים מפחידים, עיניים אדומות, סציניות אקשן שקשה לייצר בצורה גבוה כשאתה על תקציב נמוך והתוצאה תמיד מגוחכת. להראות כמה שפחות מהרעים זה תמיד הרבה יותר מלחיץ. כאן לעומת זאת מספר סצינות האקשן שדחפו לפרק אחד הרגיש כמו מיני סרט בלי רצון או ניסיון לפתח את הדמויות.

Crisis In Six Scenes-וודי אלן מעבד עבור אמזון סדרה והציפיות היו כל כך גדולות שקשה להאמין שהיה מסוגל לעמוד בהם. זוג מזדקן בשנות השישים שמעביר את ימיו בבטלה, הבעל (וודי אלן) הוא סופר שלא הצליח לייצר להיט מספר שנים ובדיוק מציעים לו לכתוב סדרה, האישה, פסיכולוגית לזוגות הנמצאים במשבר בחיי הנישואים מארח אצלם בן של חברים העומד להתחתן עם הבחורה המושלמת (רייצ'ל ברוסנן " בית הקלפים"). כמובן שלתוך האידיאליה הזו נכנסת בחורה צעירה הבורחת מכוחות השלטון ( מיילי סיירוס). היא היפית, היא אקטיבסטית והיא מנענת את העולם של הרביעיה הסגורה והשמרנית הזו בששת פרקי הסדרה.

שורה תחתונה: וודי אלן ממשיך בהומור הרגיל שלו, באותו הפונט, עם אותה המוזיקה ואותם הבדיחות היהודיות. לא תקבלו מהסדרה הזו שום ערך מוסף מלבד חיוך פה ושם. הסדרה הזו היא למעריצי וודי אלן בלבד כי הביקורות קוטלות אותה.

Timeless- דרמת מד"ב של שון ריאן ("המגן") ואריק קריפקי ("על טבעי")  העוקבת אחרי היסטוריונית, חייל ומתכנת שמגוייסים ע"י הממשלה לחזור אחורה בזמן כדי להיאבק בטרוריסט שמנסה לאסוף לעצב מחדש את העתיד על ידי שינוי העבר. וכמו כל סדרה שמתעסקת במסע בזמן אנחנו יודעים שאי שפר לחזור אחורה בלי לשנות דברים שמשפיעים על העתיד של הגיבורים שלנו. עם: אביגיל ספנסר ("התיקון") וגוראן ויסניץ' ("אי אר").

שורה תחתונה: לכל הסדרה יש וייב של סדרות נייטיז, ראו "גולשים בזמן" עם טוויסט שהפעם יש עליהם איום חיצוני. נו שווין. לא תצוגת המשחק הכי טובה של שני השחקנים הראשיים.

להמשיך לקרוא ←