The Catch- שונדה ריימס ("סקנדל" "האנטומיה של גריי", "המדריך לרוצח המתחיל") היא אימפריה, היא תופעה, היא אישה מרשימה שמנסה לשנות העולם, ולהכניס בו הרבה צבעוניות וגיוון וצדק. חבל רק שהשטיקים שלה חוזרים על עצמם כבר כמה שנים. היוצרים של סדרת האקשן/ מרגלים החדשה, הנוצצת, הקצבית והחמודה הזו, מכירים את הנוסחאות של ריימס ודואגים לתת לנו הצופים מהטוב, או מהרע, תלוי באהבה או בחוסר אהבה שלכם לתופעה.
אליס וון (מירל אנוס הג'ינג'ית הלוהטת מ"דה קילינג"), היא חוקרת פרטית שמוקפת בצוות מקסים, מגוון, נאמן ומלא במוזרויות משלו (נשמע מוכר??). המומחיות שלה זה לעצור את הרעים, לעקוץ את העוקצים, ולתפוס את השקרנים. לכן כשהיא מגלה שארוסה, בנג'ימין, (פיטר קראוס "עמוק באדמה", "הורים במשרה מלאה") נעלם מעל פני השטח יחד עם כספם המשותף והלקוח הכי גדול שלה. היא מחליטה למצוא אותו בכל מחיר. מה שהיא לא יודעת הוא, שאומנם בנג'ימין הוא נוכל אבל בשנה שהוא התחזה לארוסה הוא התאהב בה. מה לעשות שהוא מוקף במאהבתו לשעבר ועוזרו שלוחשים על אוזנו ומסיטים אותו נגדה. בסה"כ אתם אמורים כצופים לקבל את התחושה שאתם רואים מין ריימיק חדש ל "מר וגברת סמית", מינוס פלוס. עוד בסדרה משחקות: סוניה וולגר ("אבודים" ובסדרה המופתית שכנראה לא ראיתם Tell Me You Love Me ) ורוז רולינס ("ישנן בנות").
כיאה לסדרה של שונדה ריימס הכול מתנהל בקצב מהיר, הדמויות שנונות, יפות עד כאב, לבושות מיליון דולר, יודעות לעשות הכול מהכול, פגיעות אבל פוגעות. בקיצור, הכינור מתחיל לנגן לפני בעודי כותבת את השורות הללו. לסדרה היא גייסה אוסף שחקנים שלרוב מוכרים מסדרות דרמה כבדות וכאן הם דווקא משחקים דמויות קלילות יותר, מה שאמור להראות לנו אותם מנקודת מבט אחרת אבל אני חייבת להודות שזה בעיקר מוזר. זה קצת כמו לראות את החברים הדיכאוניים שלכם פתאום מאוהבים וחושבים שהחיים יפים, זה ברור לך שהכול מזויף וזמני לא? גם הרייטינג של הסדרה יחסית גבוהה לפיילוט (1.2 מיליון אבל נמוך ביחס לסדרות פשע אחרות, למשל הסדרה על או. ג'י סימפסון "American Crime" קיבלה 8.3 מיליון). אבל בסוף מספרים משקרים ואתם הצופים, צריכים להחליט, ע"פ הטעם שלכם מה אתם אוהבים לא?
שורה תחתונה: עוד סדרה של שונדה ריימס שחוזרת על עצמה.
סדרות תקופתיות זה לא טרנד חדש, אז בשנים האחרונות דואגים להוסיף לזה טוויסט: איזה קמצוץ של מד"ב, פנטזיה, או אפילו ערבוב נושאים. בוא נעשה סדרה תקופתית עם מוזיקה עדכנית. בוא נעשה סדרה תקופתית בתקופה הנאצית. לא מספיק לעשות סדרות בעתיד אפוקליפטי צריך גם וירוס או זומבים או כוחות על. אם פעם היה דגש על אותנטיות, משחק טוב, דרמה השואבת השראה מהתאטרון – היום הרבה יותר מעניין יותר אותנו גברים ונשים יפים, רצוי חצי עירומים, סצינות אקשן מלאות דם ופתוס. היום הרבה יותר מעניין אותנו הפוליטיקה והרעים מאשר ניצחון הטובים. אנחנו לא מסתפקים בעלילה אחת, אלא צריכים 18 דמויות במקביל כדי להישאר דבוקים למסך. אני לא אומרת שלא ממשיכים לעשות סדרות איכות מהסוג הישן. רק השנה עשו את "וולף הול" המשעמם למדי, שהוא אולד סקול לגמרי, ועוד אין סוף דוגמאות של סדרות BBC קלסיות, אנגליות, תקופתיות. אני לא מתלוננת, להתקדם, זה תמיד חשוב, גם בחיים וגם בטלוויזיה. לפעמים, זה עשוי ממש טוב, ולפעמים קצת פחות. אבל עדיין מתיחת הגבולות לכל הפחות מביאה תוצרים עם טעם שונה.
Colony– מד"ב/ אקשן. ג'וש הולווי ( סויר מ"אבודים") ושרה ויין קליס (לורי מ"המתים המהלכים") מככבים במותחן עתידני. הסדרה אמורה לעלות באמצע ינואר ופרק הפיילוט דלף לרשת בסופ"ש האחרון. האמריקאים אוהבים סדרות על חברות אפוקליפטיות ומה יותר טוב מללהק שניהם שכבר שיחקו בסדרות מסוג זה? הסדרה מתרחשת בעתיד הקרוב בלוס אנג'לס. משפחתם של וויל וקייט בוומאן חיה תחת משטר, כאשר וויל נתפס על ידי הרשויות בעת מעשה לא חוקי. הם מציעים לו להיות סוכן כפול. או שתעבוד איתנו, תחבור למחתרת שמנסה להפיל את המשטר ותתפוס את ראש המחתרת או שהמשפחה שלך תלך לכלא, מה שהוא לא יודע שאשתו היא גם סוכנת כפולה ועובדת עבור המחתרת. הפרק הראשון בעיקר היה מידעני, והתעסק בחוקי העולם, ומי הם הדמויות שאנחנו הולכים לפגוש. עוד לא ברור על מה הסדרה? למה הם חיים תחת המשטר הזה? למה הבעל והאישה עובדים זה נגד זה? מה הרקע הצבאי של הבעל? יש לי תחושה שברגע שאדע יותר לא ארצה להמשיך לראות. הפיילוט לפחות סיפק תחושה שנקבל סדרת אקשן בלי הרבה עומק. אשמח לגלות שאני טועה.
שורה תחתונה: מספיק מסקרן בשביל לראות עוד פרק.
The Last Kingdom– דרמה תקופתית. הסדרה מבוססת על סדרת ספרים בעלת אותו שם. במאה ה-9 לספירה, המדינה שאנו מכירים כיום כאנגליה הייתה מורכבת מממלכות נפרדות, וסבלה מפלישות של וויקינגים. הסדרה עוקבת אחר אות'רד, יורש עצר אנגלי לעיר "בבנבורג" שבהיותו ילד, נלקח בשבי עם הדנים וגדל בקרבם. דודו של אות'רד תבע בעלות על העיר והכריז על נאמנותו לדנים. בבגרותו, אות'רד חוזר על מנת לכבוש את העיר שנלקחה ממנו. כגבר, לוחם, הדנים רואים אותם כאנגלי והאנגלים רואים אותם כדני והוא לא מוצא את מקומו. אי אפשר שלא לשוות את הסדרה לוויקינגים" שבדיוק סיימה עונה שלישית, או the bastard executioner שבוטלה אחרי עונה אחת בלבד. מדוע תקופה זו כל כך פופולרית בשנים האחרונות? הוויקינגים מוצגים כחסרי מוסר וגבולות ואולי זה הפנטזיה האולטימטיבית לחזור לתקופה שאפשר לעשות הכול, אחרי הכול גם ב"משחקי הכס" היא גרסה פנטסטית של אנגליה (עם הכי פחות פנטזיה בהיסטוריה של מד"ב ופנטזיה). בניגוד ל"ויקינגים" הסדרה פחות מתמקדת בסקס וקרבות ויותר בפוליטיקה ובדרמה, שלדעתי מבדיל אותה לטובה. ה"ויקינגים" אולי הרבה יותר מרשימה ויזואלית, אבל מעייפת בשלב מסוים כשאין ערך מוסף.
שורה תחתונה: עובד במרתון נפלא. קליל אבל חכם, מה שכן לא ממציא את הגלגל.
Into the Badlands– פנטזית אקשן. אחרי "סמולוויל" היוצרים של סדרת הנוער ששרדה הרבה יותר זמן ממה שהגיע לה ובזכותה ובאשמתה הגיעו למסך שלנו המון סדרות סופר הירו על תיכוניסטים לא פחות בינוניות. כעת הם חוזרים למסך דווקא ל- AMC הידועים דווקא ביצירות מופת כמו "שוברים שורות", "המתים המהלכים" ועוד. כעת הם מנסים לעשות את זה בסדרת אקשן חדשה. היוצרים וניסו לחשוב מה לא רואים על מסך הטלוויזיה שלנו כדי לעשות סדרה "ייחודית". ובאמת אי אפשר שלא לטעון שהתוצאה אינה מעניינת. אולי הבעיה של הסדרה היא ביותר מדי גיוון. הסדרה מתמקדת בעולם פוסט מלחמת אזרחים עקובה מדם ומציגה בפנינו סדר מעמדות חדש אותו ייסדו שבעה גברים ונשים שאסרו על השימוש בנשק חם. הברונים, פועלים מעל החוק ומחזיקים בשטחים, לכל אחד מהם אוכלוסיה משועבדת וצבא פרטי של חיילים. הסדרה מגוללת את סיפורם של סאני, חייל בצבא של ברון גוסס המגן על נער צעיר בעל כוחות מיוחדים.
עכשיו מה הבעיה שלי? מצד אחד, קטעי האקשן בסדרה עשויים בצורה נפלאה, מקצועית, קולנועית, כאילו יצאו מסרט של טרנטינו. קטעים אלה הם אולי הסיבה העיקרית לצפייה בסדרה ודם, הוא כמו פריט לבוש בסדרה, רואים אותו בכל סצינה. השחקנים עושים עבודה טובה, העלילה קולחת, ויש איזון טוב בין אקשן לעלילה ככה שאין תחושה של שעמום אבל גם לא של גודש אלימות.
מצד שני, יש ערבוב גדול של ז'אנרים בסדרה, עד כדי בלבול הצופה. כל ברון יש לו סגנון משלו. סאני לבוש כמו חייל סיני עם חרב אבל רוכב על אופנוע. האלמנה השחורה לבושה כאילו יצאה ממועדון סאדו מאזו בשנות השישים, הבת שלה לבושה בחלוק יפני, והברון ואשתו לבושים כאילו יצאו מסרט על לינקולן. אתן עוד דוגמא, הילד שסאני מאמץ כדי לטפח אותו להיות חייל כמוהו, הוא "מיוחד". כשורטים אותו העיינים שלו נהיו אדומות והוא מקבל כוחות על. בסדרה שאין בה שום אלמנט עתידני, להכניס אלמנט כזה, ולא להסביר אותו לפחות בארבעה פרקים ראשונים, זה בעיה. אני תמיד בעד פשטות, חוקים פשוטים לעולם, שקל לעקוב אחריהם. במיוחד בעולם "חדש". כשכל דמות יש לה סגנון מתקופה אחרת, שאפשר למעשה שכל דבר יקרה, כולל כוחות על, ומי יודע איזה עוד הפתעות יקרו?
שורה תחתונה: אם ברוס לי היה יכול לעשות מסע בזמן, ככה זה היה נראה.
The Man in the High Castle– מד"ב תקופתי. אחת הסדרות הכי מדוברות שיצאו השנה ומוזכרות בכל סיכום שנה שתראו. הסדרה מבית היוצר של AMAZON מבוססת על ספרו של פיליפ קיי דיק שיצא בשנת 1962 "האיש במצודה הרמה". במציאות האלטרנטיבית מלחמה העולם השנייה נמשכה עד 1947, אז השלימה הברית הגרמנית-יפנית את ניצחונה וחילקה את העולם כפי שארה"ב וברית המועצות עשו זאת במציאות המוכרת לנו: מזרח ארה"ב לנאצים, מערב ארה"ב ליפנים ובתווך בין השתיים שטח ניטרלי שבו החוקים גמישים במיוחד. פרנק ספונטיץ' ("תיקים באפלה") בונה סדרת מתח אטית המתבססת בעיקרה על האווירה המיוחדת, נבלים מצוינים בכיכובכם של רופרוס סוול ("עיר אפלה"), בורמן גורמן ( "המרגלים של וושינגטון") וג'ואל דה לה פונטה ("המלוק גרוב").
המבקרים עפים על הסדרה הזו, לדעתי, כי בתור יהודי וישראלי, קשה שלא להתחבר לשאלות שהסדרה מעלה. מה עם הנאצים היו נשארים בשלטון. אבל אם נשים בצד את הזהות היהודית שלנו ונסתכל על הסדרה הזו ככל הסדרות, סדרת מתח, היא מלאת חורים. יש בה יותר מדי מקריות, הדמויות חד ממדיות, סיפור האהבה לא משכנע ושוב אני חוזרת לנקודה שהדבר הכי מעניין בה זה העולם המיוחד שהיא בנתה.
שורה תחתונה: רוצים לראות את הצאצא של היטלר ו"בלייד ראנר?
אם כבר אתם רוצים סדרות טובות של אמאזון לראות במרתון (Bosch, Mozart in the Jungle)
סדרות תקופתיות שאולי פספסתם:
Poldark 2015 (לנשים בעיקר, לא מפלה, אבל זה הכי דרמה רומנטית, סטייל ספרים של ג'ין אוסטן)
Quantico– סדרת אקשן חדשה מהיוצר של "סמאש" עושה אהבים בין הומלנד לכל הסדרות של שונדרה ריימס והתוצאה מהנה, קלילה ועמוסת דרמות וטוויסטים. הסדרה מתחילה כשפיגוע ענקי בסגנון אסון מגדלי התאומים מתבצע והחשודה העיקרית היא סוכנת FBI טרייה. הסדרה נעה בין העבר שבו אנו רואים כיצד הוכשרה בקונטיקוו, בית הספר לסוכנים של ה-FBI ובין ההווה שהיא נרדפת ע"י חבריה, מוריה לשעבר וכוחות המשטרה. כל השחקנים יפים, חטובים, מסתירים סודות ומחליפים צדדים כל פרק שני. רצוי לציין לטובה כשהכוכבת של הסדרה היא מלכת יופי הודית ושחקנית מפורסמת מאד (Priyanka Chopra). אם אתם מוכנים לוותר מראש על אמינות ולזרום עם העלילה, צפוי לכם זמן טוב (אם ראיתם את כל העונות של הומלנד, פאודה וכפולים וחסר לכם עוד מאותו סגנון זה ישרת את המטרה).
שורה תחתונה: אקשן קליל שלא דורש מחשבה.
Limitless– הסדרה היא היא עיבוד לסרט משנת 2011 בכיכובו של ברדלי קופר שגם מבליח להופעת אורח, שאם ממצמצים, מפספסים. בסדרה, בריאן פינץ', בחור כלומניק, מתחיל לעבוד אצל ה-FBI, כשהוא מקבל מהם כדור שגורם לו לקבל גישה לכל החלקים במוח, מה שהופך אותו לגאון על, למחשב, לכלי נשק שמסוגל לפתור מקרים שאחרים לא יכולים. הוא מצוות לסוכנת (דברה "מדקסטר" שעושה את אותו תפקיד בלי בושה ומי ששיחק את בן זוגה בסדרה משחק גם פה, חצופים! חשבו ששכחנו?). מה שה-FBI לא יודעים שהחסינות שיש לו לכדור, היא בגלל זריקות שהוא מקבל מסנטור מושחת, והוא סוכן כפול.
קרייג סוויני, יוצר הסדרה, למד כל מה שהוא יכול בחדר הכותבים של "אלמנטרי" ואז החליט שהוא לא רוצה לכתוב עוד סדרת Procedural. התוצאה היא עוד סדרת FBI עם פרשיית השבוע אך הוא החליט לפלפל ולשחק איתה כך שלא ישתעמם עם הנוסחה המוכרת לצופים ולו ככותב. ברגע שמשתחררים מ- רגע זה לא העלילה של "צ'אק" (2007)? , ו-מה זאת אומרת גישה לכל חלקי המוח, תמיד יש לנו גישה לכל חלקי המוח!?!!. אפשר ליהנות מהסדרה. היא מלאת הומור, יחסית יותר מכבדת את צופיה מרוב הסדרות בז'אנר, והמלל "המדעי" לא מטופש לחלוטין רוב הזמן. באופן כללי מגשם הסדרות החדשות שיצאו השנה, היא הכי מוצלחת. במיוחד בזמן שאוכלים או מקפלים כביסה, וביננו, צריך סדרה כזו. בזמנו היה לי את ה"מנטליסט" שירד ואת קאסל (שעדיין רץ אבל נהיה כל כך לא אמין שאפילו כבר לא יכולה לפרגן).
שורה תחתונה: מפתיע ביחס לז'אנר, שווה הזדמנות לחובבי סדרות משטרה ופשע.
Manhattan– הסדרה שרצתה למלא את החלל אחרי "מד מן" חזרה לאחרונה לעונה שנייה. העונה הראשונה התעסקה בנושא שהוא מאד מעניין ולא מספיק מוכר. הדרמה מתרחשת בשנות ה-40, בימים בהם פותחה פצצת האטום הראשונה בפרויקט מנהטן ומציגה את חייהם הכפולים של המדענים מפתחי פצצת האטום, שנאלצו לשמור על סודיות מוחלטת בכל הנוגע לעבודתם. הסדרה זכתה לשבחי המבקרים אבל הבעיה העיקרית של הסדרה נותרה בעינה גם בעונה השנייה. הם מתעסקים בצורה נרחבת בחיי האהבה של הדמויות, שכתובים בצורה חובבנית, לעומת קווי העלילה שקשורים לפצצה הם מרתקים. בגלל שרק בשנים האחרונות בכלל הותר הפרסום על הנושא ובכלליות לא ראינו על המסך סדרות שמתעסקות בנושא הזה. הנקודה החיובית בעונה השנייה היא שהם לא מורחים את התקדמות בניית הפצצה ולא מנסים "למרוח" את הצופה. אגב, הרייטינג שלה צונח משבוע לשבוע, והיא נשארת על המסך בגלל המבקרים.
שורה תחתונה: לחובבי דרמות תקופתיות עם הרבה סבלנות.
Girlfriends' Guide to Divorce– מרטי נוקסון יוצרת הסדרה לא נחה לרגע והעונה השנייה של הסדרה יצאה בין קידומים של הסדרה השנייה שלה (unreal). אחרי שהאוס נגמר כולנו חיכינו שליסה אדלסטיין תחזור למסך בתפקיד ראשי, נשי חזק. והיא אכן עושה את זה, רק ש…היוצרת ניסתה לעשות "סקס והעיר הגדולה" למתגרשות והתוצאה לא יצאה ממכרת באותה צורה. אין מה לעשות, ריבים על משמורת וסקס עם אנשים חדשים בפרק ב' של החיים זה לא מצטלם סקסי כמו שהם מנסים להציג. בסדרה סופרת מחליטה להציג את הגירושים שלה בצורה חיובית לעולם, ולעזרתה באות שלוש חברותיה הגרושות. מצד אחד, יש הרבה זמן מסך לנשים, חזקות, מיניות, לא מתנצלות אך גם פגיעות. אז אני רוצה לפרגן. מצד שני, הם לא פוסחים על שום קלישאה, וזה לא עוזר שכולם בסדרה הם דוגמנים ודוגמניות. בוא נקווה שסופה של הסדרה לא יהיה כמו "ליפסטיק ג'ונגל", מישהו זוכר את זה?
שורה תחתונה: אפשר לוותר, אבל זה מתאים בול למשבצת יפים, יפות.
Peaky Blinders– סטיבן נייט, יוצר הסדרה, הוא תסריטאי בריטי שעשה מעבר חד מסרטים ("לוק" ו"סימנים של כבוד" המצוין) לסדרות. התוצאה היא סדרה שמרגישה כמו סרט קולנוע ארוך, גם הליהוק של שחקני קולנוע (קיליאן מרפי וטום הארדי שניהם מ "עלייתו של האביר האפל", סם ניל הותיק ועוד) עוזרים לאווירת החיים בסרט. הסדרה השנה חזרה לעונה שנייה (וכבר חודשה לשלישית), והיא לא פחות אלימה מקודמתה. למי שלא מכיר הסדרה שתורגמה בעברית ל"'כנופיית בירמינגהאם" מתרחשת בברמינגהאם, אנגליה ב- 1919, ומתרכזת במשפחה של גנגסטרים ,כשבראשם טומי המנסה להתקדם בעולם ומולו מפקח קמבל המנסה לתפוס אותו בכל מחיר. העונה השנייה ממשיכה לשלב פסקול מופלא ואיכותי שאינו קשור לתקופה ויוצר אווירה מצוינת אך היא שבירה מוחלטת של החוקים. מלבד הצורך העז של הכותבים להמשיך לייצר לטומי סיפורי אהבה מיותרים, ולראות סצינה אחרי סצינה את אחיו של שלבי שותה, עושה שטויות וחוזר חלילה, העונה היא מהנה וקלילה.
שורה תחתונה: אלים, כיפי וקאסט משובח היטב אבל יש סדרות בריטיות שהייתי רואה קודם.
