Of Kings and Prophets- תמיד כשעושים עיבודים אמריקאים לתנ"ך אני קצת מתכווצת כשאני רואה אותם. השמות בעברית במבטא, התפאורה הארץ הישראלית במסך הירוק, הלוק היהודי שנראה יותר איטלקי-ערבי, מיהודי-ישראלי, המשחק התיאטרלי, ומעל הכול הידע התנכ"י (שהוא אצלי תיכוני בלבד אז אני רק מדמיינת מה אדם משכיל יותר בנושאים אלה מרגיש כשהוא צופה, קצת כמו לראות עיבוד לספר אהוב ולראות איך שיבשו את כל הפרטים? רק שמדובר באמונה של אנשים, ולא הדמיון).

אלף שנים לפני ישו, היה שאול, מלך בישראל, זהו סיפורו, ככה מציינים הכותרות בתחילת הפרק, לא אני…אנחנו פוגשים את שאול, הלוחם שמזכיר פה דמות מ"הויקינגים". שאול עומד להתחתן, כדי לאחד את שבטי ישראל וכך להתמודד נגד האיום הפלשתי. אנחנו פוגשים גם דוד, שאביו לא ממש סומך עליו בעניינים המשפחתיים. אנחנו פוגשים את מירב שעומדת להתחתן עם מתיהו, משבט יהודה, איחוד פוליטי, כדי לאחד שבטים. אך לרוע מזלה אהובה מתיהו נרצח כדי למנוע את האיחוד ולסכסך בין הגורמים.

חמש סיבות למה קשה לאהוב את הסדרה הזו:

1. המשחק מנסה לחקות את "משחקי הכס" אבל יוצא יותר כמו "The Red Tent".
2. מוצא השחקנים משתנה משחקן לשחקן, בריטים, אמריקאים, ערבים, ישראלים, ממש או"ם אבל התוצאה מרגישה לא אחידה.
3.  התלבושות נראות כמו תחפושות להצגת בית ספר ממש מושקעות.
4. הרייטינג של הסדרה נמוך, וגם המבקרים דיי ירדו עליה.
5. הסדרה רווית אלימות וסקס בלי סיבה. אני לא חסודה ואם זה סצינות כאלה עשויות טוב והם חלק מאווירה מסוימת זה תמיד מבורך כמו ב"רומא", "ספרטקוס", "משחקי הכס", "ויקינגים" ועוד. אבל, כאן התחושה היא שהם נועדו בשביל אפקט הטלנובלה ולא בהכרח כדי לשרת מטרה.

אם כך, קשה לי להמליץ לראות את הסדרה הזו, בקושי צלחתי את הפיילוט מבלי לגחך, להיות נבוכה ולרצות להעביר קדימה את הפרק.

שורה תחתונה: חיקוי "משחקי הכס" בתקופת שאול המלך, דוד וגוליית. לא מומלץ. בקרוב בטח יבטלו את זה.

להמשיך לקרוא ←

Hap and Leonard- לפני שנתיים ראיתי סרט בלי הרבה ציפיות שממש הפתיע אותי. בחרתי לראות אותו בגלל השחקן הראשי (מייקל סי. הול ("דקסטר") אבל נשארתי מרותקת. לכאורה סרט שהוא ממש לא הקטע הרגיל שלי. מותחן אקשן רגיל, מערבוני מודרני, מעט שחקנים וכולם גברים, מעט דיבורים, אלימות מבעבעת מתח לפני השטח. קיצור סרט גברים קלאסי. מתחת לשקט של הסרט היה בן הרבה "דיבור" שלא הצלחתי לגמרי להסביר בקול רם, אבל שגרם לי לחשוב עליו הרבה יותר מעבר לסרטים שלרוב אני שוכחת עשר דקות אחרי שסיימתי לראות.

הסרט היה Cold in July והיוצרים שלו ניק דמיצ'י וג'ים מיקל כעת חוזרים אלינו עם סדרת דרמה/מערבון מודרני חדשה Hap and Leonard בכיכובכם של כריסטינה הנדריקס (ג'ואן "מד מן") מייקל קנת' ויליאמס (עומאר ליטל הנפלא "הסמויה" וצ'וקי ווייט "אימפריית הפשע") וג'יימס פיורפוי הבריטי (מרקוס אנטוניוס  "רומא"). כל הצוות המפואר הזה משחק בערוץ סאנדס שידוע בדרמות אטיות אך מספקות כמו Rectify.

השנה היא 1988, האפ (פיורפוי ) ולאונרד (ויליאמס), עובדים בפועלים פשוטים בשדה, מרוויחים שכר מינימום ובקושי מתפרנסים. האפ מחליט לבקר את אשתו לשעבר (הנדריקס) שמציעה לו להרוויח הרבה מאד כסף, בצורה מאד לא חוקית. בעלה לשעבר ישב בכלא, ופגש שם אסיר שסיפר לו על רכב עם מיליון דולר שהסתיר בחוץ, ושיתחלק אתו בכסף, אך הבחור נדקר בכלא ורק בעלה לשעבר יודע איפה הכסף נמצא. אז כל השלושה יוצאים להיפגש עם בעלה לשעבר והחבורה שלו והמפגש כמובן לא אידאלי. אבל כולם צריכים את הכסף ויעשו הכול בשביל להשיג אותו. מה יקרה בדרך, מי יבגוד במי? והאם באמת הם היחידים שיודעים על הכסף האבוד?

סדרות מסוג זה לוקח להם הרבה זמן להתבשל, אבל אי אפשר שלא לחבב את הדמויות הראשיות ולרצות לעקוב אחריהן ואחרי המסע שלהן, מה שבא לטובת העלילה. אם אתם אוהבים סדרות אקשן שהדרמה היא על אש קטנה, אבל הpayoff גדול לדעתי זה הכיוון. בונים לאט את כל המהלכים של הדמויות כמו משחק שח מורכב.

מה שמעניין לדעתי, שבעוד שהאייטיז הייתה תקופה של סרטי אקשן מאד אלימים, פה האלימות מחושבת, למעשה האפ מנסה להימנע מאלימות ומהרג מיותר בעוד חברו מתרגז וממהר להגיב באלימות יותר ממנו. במציאות של ימינו, או שרואים סדרות שאלימות היא חלק מהרקע כמו "משחקי הכס" או ששמים אותה רק כדי להדגיש, או אופי של דמות. בקיצור, לא בלי סיבה. כי החברה השתנתה.

אז אם התגעגעתם לסדרות כמו Justified, Banshee בו הגיבורים הם גברים מהסוג הישן, החברות היא מעל הכול, הנשים הם בשביל סקס, וברור שאי אפשר לבטוח בהן והאלימות היא הבטחה, צפו בסדרה.

שורה תחתונה: שווה לעקוב.

להמשיך לקרוא ←

Billions- דרמה. סדרת הדרמה של שואוטיים צפויה לצאת רק בסוף ינואר אבל כרגיל הפרק הראשון יצא מוקדם בשביל לתת הייפ. דמיאן לואיס (ברודי מ"הומלנד") השחקן הבריטי המשובח שרק חיכינו שיחזור כבר לככב בסדרה חדשה ופול ג'יאמטי ("אהבה וחסד" ו"ספלנדור"), מלין אקרמן, מגי סיף ("ילדי האנרכיה") הם רק חלק מהצוות המוצלח שמככב בסדרה.

שואוטיים אוהבים סדרות על עולמות עם גבולות מפוקפקים, עם טיפוסים חלקלקים, ועשירים, שמדברים מהיר דוגמת "בית השקרים" והם גם טובים בזה. ג'ימאטי משחק  את אלכס רודס, תובעי כללי, ובן זונה בחיים האישים (קינקי כמובן) שהולך ראש בראש אחרי אחרי בובי אקסלרוד, מיליונר, טוב לב, שנחשד בעבירות מרמה בבורסה.

רציתם סדרה של גברים כמו של פעם, ונשים שגם משחקות כמו גברים? קיבלתם. אז אנחנו טיפה מתחילים עם קלישאות. תובע כללי שאוהב סקס מלוכלך, מיליונר שצמח מכלום, פסיכיאטרית שלא מעריכים אותה בבית והזכרתי את האישה שאחיה מת בפיגועי ה-11 בספטמבר?!?.

התחושה מהסדרה היא שכולם משקרים, הגברים והנשים, רק כי הן משחקות בעולם של גברים, בכלים של גברים ולכן אין להן ברירה. הסדרה מוגדרת כדרמה אבל אני הייתי מחדדת את ההגדרה לדרמה פסיכולוגית. משחק בין עכבר וחתול. משחקי שליטה בין שני גברים שיש לה את כל הכוח והכסף שהם יכולים לרצות ומה שנשאר להם זה המשחק. הריגוש שלעצבן אחד את השני ולהיות צעד אחד לפני האויב.

ג'אמטי עושה מה שהוא יודע הכי טוב, צורח ומתעצבן ובגדול. דמיאן לואיס גם הוא מראה לנו שהוא עדיין יודע להיות תחמן על. הפרק הראשון בעיקר היה הצבת החיליים על הלוח השחמט, ככה שאני בהחלט מעוניינת לראות מה יהיה קו העלילה הכללי של הדמויות והאם הם יצליחו לקחת את הדמויות, שכרגע הן מאד צפוית ויצליחו להפתיע אותי.

שורה תחתונה: טום וג'רי למבוגרים. שווה לעקוב אחרי.

And Then There Were None-דרמה מתח בריטית. מיני סדרה בת שלושה פרקים המבוססת על ספרה של אגתה כריסטי "עשרה כושים קטנים" משנת 1939. המיני סדרה מכילה צוות שחקנים מרשים ביותר הכולל את סם ניל, מירנדה ריצ'רדסון, צ'ארלס דאנס ("משחקי הכס"), בורן גורמן ("האיש במצודה הרמה"), איידן טרנר ("כמעט אנושיים") ועוד ממיטב השחקנים הבריטים. השם הגזעני כמובן שונה במהלך השנים וכעת הם נמצאים על "אי החיילים" במקום "אי הכושים".

בשנת 1939, עשרה אנשים, הזרים זה לזה, שאין כל מכנה משותף ביניהם, מגיעים על פי הזמנתו ובמימונו של אדם שאיש מהם אינו מכיר, מגיעים לאי בודד לסופ"ש. כל אחד, בתירוץ אחר, כולל המשרתים. בזמן הארוחה, נטולת המארח האלמוני, מושמע באולם תקליט מוקלט המאשים את עשרת הזרים, ברצח שעליו לא הועמדו לדין. כמובן שהם מחליטים לברוח מהאי, אך הסירה שלקחה אותם לאי נעלמה והם תקועים, כאשר אחד אחד הם מוצאים את מותם. מי הוא הרוצח?

הבריטים יודעים לקחת נוסחה מוכרת ומשומשת ולעשות אותה היטב, במיוחד שכל הפקה מינורית ככל שתהיה מגובה בצילום קולנועי, שחקנים מצוינים, ופסקול חד. הם לא ממציאים את הגלגל וגם לא מנסים לתת זווית חדשה לסיפור ישן, רק לתת לצופה שלוש שעות של מתח טוב.

שורה תחתונה: לחובבי סדרות מתח קלסיות, העיבוד מאד מוצלח, אם כי צפוי.

להמשיך לקרוא ←