פוסט קצר מהרגיל- מדוע? כדי לצפות ב-"Fuller House", סדרת ההמשך של "צער גידול בנות" (1987) שעלתה החודש בנטפליקס צריך שקית הקאה והמון נוסטלגיה לסדרה המקורית. חידוש סדרה, שמתחילה בכניסת הדמויות שהזדקנו, לרקע צחוק מוקלט, בדיחות עם טעם וריח בני עשרים שנה,היא בהחלט סימן רע בעידן של הטלוויזיה הנוכחית.
זו היא לא הסדרה הנוכחית החדשה שתזכה השנה לחידוש ואיתה יהיה גם עונה נוספת ל"בנות גילמור" (7 שנים אחרי שירדה) סרט ל"פמלייה" (4 שנים אחרי שירדה) ועוד. הדוגמאות רבות. נגמרו הרעיונות המקורים לסדרות חדשות? אין בעיה נעשה חידוש לסדרות ישנות. אם הייתה אמירה חדשה, אולי גם הייתי נהנית מהחידוש, אבל כשסדרה יורדת לרוב זה בגלל שהיא מיצתה את עצמה ואת הנושאים שהיא התעסקה בהם. וזה בסדר גמור, כשסדרה יורדת היא מפנה מקום לסדרות חדשות, מעניינות ומאתגרות. אז למה בדיוק צריכים את התוצר הפתטי, המביך, עמוס הפתוס, מחוות העבר שהוא ""Fuller House"?
לא סתם האחיות אולסן, האימפריה העשירה ביותר שיצאה בעקבות הסדרה, החליטו לא להשתתף בחידוש, בעוד שאר השחקנים, שהקריירה שלהם דשדשה מאז שירדה הסדרה (אולי מלבד ג'ון סטמסוס).
כמו כל ילדה בניינטיז, ראיתי את כל הפרקים של הסדרה, ובתור ילדה התחברתי אליה, כנראה שגם אז היא לא הייתה יצירת מופת אבל היום היא ממש בלתי נסבלת, לא אחרי שהתקדמנו שנות אור, אל קומדיות מתוחכמות מסוג אחר לגמרי. אי אפשר לחזור אחורה, לא בהומור, ולא בחיים. וכל ניסיון כזה מרגיש כואב ומוחק את הזיכרונות הטובים שאולי כן יש לכם כצופים מהסדרה.
שורה תחתונה: זה לא כל כך נעים לראות גן סגור או את הגיבורים שלך מזדקנים ומביכים את עצמם, במיוחד שהם לא גיבורים אלא קומדיה סוג ב' מהתחלה. לא מומלץ.