זמן קריאה משוער: 7 דקות

מחשבות סופ"ש שהיו לי, התעוררתי לי בשישי בבוקר, הכינו לי קפה, הפינוק האולטימטיבי, והתיישבתי לראות סדרות חדשות. אין יותר טוב מזה. אל שתי הסדרות באתי נטולת ציפיות, לא קראתי עליהם כלום ולא ידעתי מה תוכנם. לפי השמות של הסדרות ציפיתי לראות פרק אחד ולעבור הלאה לדברים אחרים, אחת אכן ענתה לציפיות המוקדמות שלי והשנייה הייתה הפתעה מוצלחת. לפעמים סדרות, עם עלילה מוכרת, יכולות להיות מהנות כשהן מגובות במשחק טוב, צילום מעניין, ומתח בין דמויות. לא צריך תמיד שטיקים, ורעיונות "גדולים".

Shadowhunters: The Mortal Instruments- לפני שאני משמיצה סדרות תיכון עם קמצוץ פנטזיה אני רוצה להדגיש שאני קהל היעד לסדרות מסוג זה. אני מוכנה לבלוע את כל הקלישאות ולנצח לחיות עם מתבגרים חתיכים ודילמות, כל עוד הם יעשו בצורה מלאת הומור, משחק טוב, ולא ייקחו את עצמם ברצינות של סדרה דרמה איכותית. משום מה, בשנים האחרונות יצאו מספר סדרות פנטזיה המבוססות על ספרים כאשר העיבודים הם טראשיים על גבול טלנובלה, ולא בצורה המשעשעת, הישראלית, החיננית, אלא בצורה הלא אמינה. הם מתנהגים כמו מבוגרים אבל נמצאים בתיכון, אין להם שום לבטים של בני 17, יש להם יותר מדי כסף לבני 17, הם לא מביכים את עצמם אף פעם, וכל טעות שלהם היא משנה עולמות. עולמות. 

סופרת רב המכר קסנדרה קלייר היא בעצם גאונה, אחרת לא ברור איך היא שכנעה את האולפנים לעשות סדרה מסדרת הספרים שלהם אחרי שהם כבר עשו סרט ב-2013 מאותם ספרים שהיה קשקוש מוחלט וגם לא היה הצלחה קופתית כפי שציפו. אז כאמור, הסדרה החדשה די דומה לסרט The Mortal Instruments: City of Bones. אחרי שאימה של קלייר נחטפת הא מגלה שיש עולם נסתר של שדים ושהיא צאצא של לוחמים המגנים על עולמנו מפניהם.

סצינות הקרב עשוית רע ויש תחושת דה זה וו כאילו נשלפו מפרק של פאואר ריינג'רס, רק שאנחנו לא בניינטיז ואני מצפה לאיכות כתיבה, סצינות קרב ומשחק גבוהות יותר. אפילו הפוסטרים שמקדמים את הסדרה נראים מיושנים. זה לא אומר הכול?

שורה תחתונה: אם שרדתם את הסרט/ ספר ואהבתם אני מניחה שאתם הקהל חסר הציפיות שמגיע לו סדרה נטולת תוכן.

Jericho- דרמת הרפתקאות בריטית. משפחה מכובדת ב-1870 שירדה מנכסיה נאלצת לעזוב את ביתה ולעבור למקום חדש. האם האלמנה עם בן ובן צעירים עוברת לג'ריקו, יישוב עני בסוף העולם, המורכב מעובדי חברת הרכבת ונשותיהם אליו מגיעים מהגרים חסרי כל. היא פוגשת שם ג'נטלמן מסתורי המחפש עבודה, אדון אפרו-אמריקאי עמו היא מתמודדת ומחפשת עבודה בעצמה כשהמטרה העיקרית, למצוא דרך לחזור אל חייה הקודמים.

סטיב תומפסון, יוצר הסדרה כתב בעברו פרקים ל"שרלוק" הבריטית ול"דר הו" המחודשת. אחד ההחלטות החכמות שהוא עשה וצוות הסדרה עשו היא ללהק שחקנים יחסית לא מוכרים, ככה שהקהל בא עם כמה שפחות ציפיות וקל להישאב לסיפור. נקודה נוספת לזכותם, הדמויות הנשיות חזקות, בתקופה שלנשים לא ממש היה מותר להיות חזקות. זה לא חידוש בשום צורה אבל בתור אישה זה תמיד מהנה לראות אישה בתפקיד ראשי בווילד ווילד ווסט, ולא איזה קאובוי שנון.

שורה תחתונה: דרמת מערב רומנטית קלאסית אבל עשויה היטב. סדרה לכל המשפחה והייתי אפילו הולכת צעד אחד קדימה, סדרה לאימהות ובנות.

Comments

Powered by Facebook Comments