Dead of Summer- היוצרים של "עד עצם היום הזה" רצו ליצור מחווה מודרנית לסרטי האימה באייטיז שגדלו עליהם אבל התוצאה היא שונה ממה שדמיינו.

השנה היא 1989, שלושה ימים לפני פתיחת מחנה קיץ. מדריכים צעירים מתאספים להכין את המחנה לקראת החניכים יחד עם מנהלת המקום שפתחה מחדש את המחנה אחרי שנסגר לפני חמדש שנים בנסיבות מסתוריות. אנחנו מקבלים את אוסף הקלישאות המקובל, הבחורה שפעם הייתה מכוערת אבל עכשיו היא לוהטת, הבחורה החדשה עם עבר אפל, הצלם התמידי, הסטלן, האאוטסיידרית, הבחור העשיר והחתיך ועוד. בזמן שהמדריכים לומדים להכיר אחד את השני מחדש ומנסים להמציא את עצמם מחדש אנחנו מקבלים כל פרק את הפלאשבקים מהעבר של כל מדריך ואת הסיבה שהוא היה חייב לברוח למחנה.

עד כה סדרת התבגרות קלאסית. רק שבמקביל הגנן המפחיד נרצח, המדרכים רואים הזיות של אנשים מתים, פרק הפיילוט בכלל מתחיל בסיפור אימה על מקרה על טבעי שכלל רציחות לפני מאות שנים. בקיצור כצופים קיבלנו לסט של תופעות בלתי מוסברות, שכנראה יקבלו משמעות בהמשך אבל ביינתים מכינות אותנו לסדרה שכוללת הכול מהכול. שלא ישעמם.

היוצרים יודעים לייצר מתח טוב ואפילו שהדמויות "מוכרות" הן מפתיעות, יפות ומסקרנות. ממתי בסרט אייטיז הבחור הגיי מסתדר עם הבחור העשיר או עם הלטינית? זה תיקון של התקופה שלנו ואני רואה אותו ברוח טובה. כבר לא עושים סרטים או סדרות שיש בהם את פרדי קרוגר, הרוצח המכוער והמפחיד. הרוצחים החדשים הם מהממים לבושים היטב ("שקרניות קטנות ויפות") וחכמים. לרוצחים החדשים יש סמרטפון. אולי בגלל זה יש נסיוון לחזור לתקופה שהכול היה פשוט ומיסטי יותר. ההתרפקות הזאת שכוללת מצלמות וידאו, טלפונים נייחים ועוד שלל יציאות נוסטלגיות הם מעבר לזיכרון מתוק. הם אמירה של היוצרים, על הסדרות שיש היום, לא סתם הסדרה הקודמת שלהם היא באגדות ולא מתרחשת בזמן המודרני. יש להם סלידה ממה שקורה היום במקום מסוים.

שורה תחתונה: אימה למתבגרים ומבוגרים נוסטלגיים חמודה וידידותית למשתמש אבל לא יותר מזה.

Outcast- רוברט קירקמן ("המהלכים המתים") יוצר סדרה חדשה עבור סינימקס ("באנשי") המבוססת על קומיקס בשם זהה שכתב. קייל בחור מתבודד בעיירה קטנה, אשר אחותו למחצה היא היחידה שאיכפת לה אם הוא חי או מת, לוקחת אותו לסיבוב השלמת קניות בעיר שם הוא לומד שילד קטן וחולה נתון להתקפה של שדים. הוא מחליט להצטרף לכומר המקומי ולעזור לו. אנחנו לומדים שבצעירותו שגם אימו של קייל הייתה נתונה להתקפה מסתורית של שדים שהוא הצליח לעצורבטעות והוא רוצה תשובות איך. בקיצור יש לנו מין עיבוד למגרש השדים מודרני.

יחסית לסדרת אימה, הדמויות עשויות היטב, הקצב מהיר, והכול מתנהל כמו סרט איכותי החל מצילום מצויין ועד משחק טוב, חבל רק שראינו כבר את הסיפור הזה הרבה פעמים. האם יש לרוברט קירקמן שהביא לנו כמה מהרגעים היפים שעל המסך אמירה מעיינית על הנושא הכה שחוק הזה? נחייה ונראה.

לא במקרה אאוטקאסט ופריצ'ר יוצאים באותו שבוע…הדת שוב על הפרק?

Slasher– אני אולי ילדת ניינטיז אבל לא יהיה סרט אימה לנוער יותר טוב מ"צעקה". או יותר נכון להגיד שמאז מיציתי את הז'אנר?

בכל מקרה, סדרת האימה החדשה הזו היא תוצר טרי של ערוץ חדש בשם Chiller, והיא בסה"כ תהיה 8 פרקים. הסדרה מתרכזת בזוג טרי וצעיר, החוזרת לעיירה של האישה הצעירה, שהוריה נרצחו לפני 30 שנה. עם שובה לעיר, הרציחות מתחדשות, והאיש שיושב בכלא על רצח הוריה, מתגלה כחף מפשע והיא מחליטה לשתף עמו פעולה כדי לגלות מיהו הרוצח או הרוצחת האמתי. הרוצח/ת בוחרים לרצוח את הקרבנות ע"פ שבעת החטאים.

אפשר להגיד שהתקדמנו לנו מכל מיני בחינות מאז הניינטיז, הקלישאות של הנרצחים העתידים, כלומר, הדמויות המשניות, מגוונות. הזוג הראשי בסדרה הוא גבר אפרו אמריקאי הנשוי לאישה לבנה ואין טיפת התייחסות לכך. שאפו. יש לנו זוג הומואים, אישה, עורכת עיתון אסייתית בעמדה בחירה, ועוד. בקיצור דואגים לדחוף לנו לפנים, שלא נשכח שאנחנו בזמנים מודרניים. ולמה כל כך חשוב ליוצרים לדחוף את המסר הזה? כי שאר העלילה, עתיקה ומיושנת. עוד פעם החטאים של העיר, ואנשיה, גורמים לאיזה ישות, מפלצת, כשהמפלצת זה בעצם אחד משלנו, להחליט לקחת את הנקמה לידיו.

לזכותם של היוצרים אציין שהפרק היה עשוי טוב, המשחק עבר חלק והטקסט היה יחסית לא מטופש. אבל גם לא עשה לי חשק לראות את שאר הפרקים ועוד כשקראתי שהשראה של היוצרים הייתה :"אימה אמריקאית" בכלל הבנתי שאולי הבעיה היא בי, אולי הז'אנר הזה כבר לא בשבילי.

שורה תחתונה: כשהמסר לא מקבל טוויסט מעניין ורק מנסים להפחיד אותי שוב ושוב, אני סתם מרגישה מטומטמת כי מה לעשות, קל להפחיד אותי אבל קשה לעניין אותי.

להמשיך לקרוא ←

Damien- בשנת 1976 יצא סרט אימה בשם "אות משמיים" המבוסס על סדרת ספרים רבי מכר. בסרט דמיאן תורן, נולד לשטן אבל גדל אצל הורים אנושים. בבגרותו הוא מנסה להשתלב בעסקי הוריו ולהימנע מהייעוד שלו בכל מחיר. 40 שנים אחרי רשת a&e מחליטה להחיות את המותג בסדרה חדשה בשם "דמיאן" המבוססת על הסרטים והספרים.

סרטי אימה טובים מאירים על תקופתם מסר דרך המפלצת או האיש הרע, הם מנסים לתת אמירה דרך הז'אנר. בשנות השבעים כש"אות משמיים" יצא היו סרטים אימה רבים שניסו להגיד שהאויב הוא לא מפלצת כמו אלא בן אדם וזה מפחיד יותר מהכול כי הרבה יותר קשה להתגונן ולצפות מי הוא. עכשיו השאלה שנותרה לנו לשאול בעודנו צופים בריימיק, מה האמירה החדשה שהיוצרים מנסים לצקת דרך הסדרה?

ברדלי ג'ימס הבריטי המסוקס ("iZombie") מככב כדמיאן ויוצר הסדרה הוא גלן מזרה ("המהלכים המתים", "המגן", "הות'ורן"). אנחנו פוגשים את דמיאן כגבר בשנות השלושים לחייו כשהוא מתחיל לשים לב שקורים סביבו תופעות בלתי מוסברות. הוא הולך להתייעץ עם מומחה שמספר לו שאביו התעניין בשטן ומתחנן לפניו שיאמץ את ג'יזס ואת אלוהים לחיקו. כמובן שדמיאן לא מקשיב לו ואנשים מסביבו ממשיכים להיפגע ב"תאונות". דמיאן לא יודע במה להאמין ומה לעשות, האם הוא השטן?

הפרק הראשון הוא כולו הכנה לפרקים הבאים ולכן קשה לשפוט אותו, הוא מלא בהסברים, האקשן בו דל, ובעיקר דמיאן צריך לגלות שהוא השטן. איך שאר הפרקים יראו? מבחינת תוכן? מי האויב שלו? האם הוא האויב של עצמו? גם דמויות המשנה לא קיבלו הרבה זמן מסך, ככה ש"הבשר" היחיד שקיבלנו בפרק הזה היה בעיקר אווירה. סרטים וסדרות אימה עסוקים הרבה בייצור אווירה, דרך מוזיקה, צילום, בניית מתח שלנו הצופים לפני הדמויות הראשיות ועוד. גם כאן קיבלנו הרבה מהנוסחה, וזה עשוי טוב. אבל, יצאתי בתחושה שאני לא יודעת אם בא לי לראות עוד פרקים, בעיקר כי לא ברור לגמרי באיזה "ראש" הסדרה. זה אולי הכשל הכי גדול של הפיילוט.

כצופה אני אמורה לדעת אחרי הפרק הראשון, מי נגד מי, איזה דמויות אני אוהבת, איזה ז'אנר אני רואה, ומה השפה שהסדרה הולכת להשתמש בה. כאן כאמור, קיבלתי חצי מהתשובות. מצד שני בגלל היוצר, אני מקווה שלוקח לו זמן לבנות את העלילה והדמויות.

שורה תחתונה: אפשר לוותר אלא אם אתם חובבי אימה גדולים.

סדרה של a&e שכן כדי לראות:

The Returned

להמשיך לקרוא ←