זמן קריאה משוער: 5 דקות
Dead of Summer- היוצרים של "עד עצם היום הזה" רצו ליצור מחווה מודרנית לסרטי האימה באייטיז שגדלו עליהם אבל התוצאה היא שונה ממה שדמיינו.
השנה היא 1989, שלושה ימים לפני פתיחת מחנה קיץ. מדריכים צעירים מתאספים להכין את המחנה לקראת החניכים יחד עם מנהלת המקום שפתחה מחדש את המחנה אחרי שנסגר לפני חמדש שנים בנסיבות מסתוריות. אנחנו מקבלים את אוסף הקלישאות המקובל, הבחורה שפעם הייתה מכוערת אבל עכשיו היא לוהטת, הבחורה החדשה עם עבר אפל, הצלם התמידי, הסטלן, האאוטסיידרית, הבחור העשיר והחתיך ועוד. בזמן שהמדריכים לומדים להכיר אחד את השני מחדש ומנסים להמציא את עצמם מחדש אנחנו מקבלים כל פרק את הפלאשבקים מהעבר של כל מדריך ואת הסיבה שהוא היה חייב לברוח למחנה.
עד כה סדרת התבגרות קלאסית. רק שבמקביל הגנן המפחיד נרצח, המדרכים רואים הזיות של אנשים מתים, פרק הפיילוט בכלל מתחיל בסיפור אימה על מקרה על טבעי שכלל רציחות לפני מאות שנים. בקיצור כצופים קיבלנו לסט של תופעות בלתי מוסברות, שכנראה יקבלו משמעות בהמשך אבל ביינתים מכינות אותנו לסדרה שכוללת הכול מהכול. שלא ישעמם.
היוצרים יודעים לייצר מתח טוב ואפילו שהדמויות "מוכרות" הן מפתיעות, יפות ומסקרנות. ממתי בסרט אייטיז הבחור הגיי מסתדר עם הבחור העשיר או עם הלטינית? זה תיקון של התקופה שלנו ואני רואה אותו ברוח טובה. כבר לא עושים סרטים או סדרות שיש בהם את פרדי קרוגר, הרוצח המכוער והמפחיד. הרוצחים החדשים הם מהממים לבושים היטב ("שקרניות קטנות ויפות") וחכמים. לרוצחים החדשים יש סמרטפון. אולי בגלל זה יש נסיוון לחזור לתקופה שהכול היה פשוט ומיסטי יותר. ההתרפקות הזאת שכוללת מצלמות וידאו, טלפונים נייחים ועוד שלל יציאות נוסטלגיות הם מעבר לזיכרון מתוק. הם אמירה של היוצרים, על הסדרות שיש היום, לא סתם הסדרה הקודמת שלהם היא באגדות ולא מתרחשת בזמן המודרני. יש להם סלידה ממה שקורה היום במקום מסוים.
שורה תחתונה: אימה למתבגרים ומבוגרים נוסטלגיים חמודה וידידותית למשתמש אבל לא יותר מזה.
Comments
Powered by Facebook Comments