עכשיו שהכבישים שוב עמוסים וההורים שוב בעבודה אפשר לחזור לראות טלוויזיה.

Our Ex Wife

מלאני לנסקי האמריקאית מככבת בקומדיה בריטית ("שני גברים וחצי") כשרה, האישה החדשה בחיים של ג'ק, רוברט ווב ("פיפי שואו"). ג'ק נמצא במערכת יחסים רעילה עם אישתו לשעבר ומפחד לספר לה שהוא עומד להתחתן מחדש.  בסוף, שני ילדיו המתבגרים נמצאים בין שני ההורים הרבים. שרה מחליטה שהיא תעשה סולחה בין השניים שחמש שנים אחרי הגירושין הם עדיין אויבים מושבעים ומכאן מתחילה קומדיה מרירה מתוקה כואבת.

שורה תחתונה: הסדרה לא נועדה להצחיק אותה עם פאנצ'ים וגם לא להביך את הצופים. המטרה לתת מבט קומי לסיטואציה טרגדיה ומורכבת מבלי לבכות בסיום כל פרק.

Four in the Morning

סדרה דרמה חדשה עוקבת אחרי ארבעה צעירים סהרורים בטורנטו שנפגשים בדיינר בארבע בלילה, הולכים למסיבות ומדברים על הכול וכלום. אנחנו מכירים את טאש ומיצי שתי חברות הכי טובות שמסתובבות עם וויליאם שכותב רומן ובונדרנט, נגן רומנטי. הרביעיה הולכים ומדברים על סמים, אהבה, רוחניות  ובקיצור כל מה שמטריד צעירים. הבעיה היא, שהסדרה היא רק שיחות, ומרגישה כמו מחזה תיאטרלי על איך הצעירים ההיספטרים של היום מתנהגים.

שורה תחתונה: הסדרה מתיימרת להיות חתרנית, שונה ובוטה, אבל היא בעיקר לא סוחפת.

One of Us

מיני סדרה בריטית מהכותבים של "הנעדר" ובכיכובם של לורה פרייזר ("שובר שורות"), ג'ולייט סטיבנסון ("פרח המדבר"), ג'ו דמפסי (" משחקי הכס", "סקינס"). סדרה הדרמה המתרכזת בשתי משפחות המתמודדות עם טרגדיה כשפורץ הורג גבר נשוי טרי ואת אישתו ההריונית. הפורץ מחליט לנסוע אל שתי המשפחות אבל נקלע לתאונה ומצליח למצוא את עצמו פצוע אנושות אצל המשפחות האבלות.

שורה תחתונה: הבריטים יודעים לשים דמויות במצבים בלתי אפשרויות והתוצאה היא תמיד דרמות מלאות פאתוס, משחק טוב ודיאלוגים מושחזים, אם כי לא תמצאו שם הפתעות.

עונות חוזרות- החודש חזרו כל מיני סדרות נפלאות וברור שתקראו מלא ביקורות על העונה הרביעית של "הסקס של מאסטרס" והעונה השנייה של "נארקוס" אבל לא מספיק מדברים על הסדרה הבאה, אם עוד לא התמכרתם לקומדיה אינטליגנטית הזו יש לכם זה הזדמנות מצויינת לראות כי YOU'RE THE WORST  חזרה לעונה שלישית השבוע והיא מתוקה לא פחות מהקודמות. הסיבה שהסדרה הזו מתעלה על אחרות היא שהכותבים באמת מנסים לקחת את הדמויות למקומות שונים ולהתבגר, אז אולי כל עונה מאד שונה מקודמתה אבל הבלתי צפוי הוא מסקרן.

Fleabag

סדרת דרמה קומית של BBC התרכזת בחייה של אישה צעירה רווקה שחייה מתפרקים. היא מנהלת בית קפה עלוב שאיש לא נכנס אליו, אחרי שהחברה הכי טובה שלה ושותפתה לעסק נהרגת. היא מנהלת יחסים לא יציבים עם גבר שנפרד ממנה וחוזר אליה פעם בשבוע כשבין לבין היא דואגת לשכב עם גברים לא פנוים רגשית. היא לא מדברת עם אבא שלה שניםץ אחותה החורגת  היא האדם הכי קרוב אליה בעולם ואיתה היא אפילו לא מסוגלת להתחבק.

פליבאג, מבוסס על מחזה ומככבת בו פיבי וולר ברידג' ("ברודצרץ'). פליבאג מדברת אלינו הצופים, חולקת איתנו את מחשבותיה האינטימים ביותר על סקס, אהבה ומוות. ככה אנחנו נחשפים לעולמה של רווקה צינית טרגדית שרק מנסה להתמודד עם מה שהחיים מביאים לה בחן כשהיא משקרת בלי הרף, חוץ מלנו הצופים. התוצאה מאד חיננית אבל גם עוד מעיקה וכבדה. זה לא קומדיה רומנטית מתוקה עם סוף טוב וגבר שיבוא לכבוש אותה.היא ואבא שלה לא הולכים להיות החברים הכי טובים בסוף העונה.

שורה תחתונה: אם אתם מתחברים לצד הבריטי, המקאברי שלכם ואוהבים לראות סדרות על החיים האמיתים, שלפעמים הם לא ממש מצחיקים זה בשבילכם.

מה שלומכם? נעלמתי קצת אבל לחיים האמתיים אבל הנה אני שמחה להשלים לכם כמה סדרות שבטח לא הספקתם לראות:

Containment-דרמה. ג'ולי פלק התחילה בתור העוזרת של ווס קרייבן כשעבדו יחד על "צעקה" ב-1996. בזכותה חברותה עם קווין ויליאמסון  הם נהיו יחד אימפריה כששינו את פני הטלוויזיה עם סדרות נוער כמו "דוסון קריק", "יומני הערפד", "המקוריים" ועוד. כעת היא יוצאת לדרכה לבד מזה שנים רבות עם סדרה חדשה הממשיכה את הקו שהתחילו. סדרות הפונות לנוער או אנשים צעירים, על גבול האימה, עם מרכיבי טלנובלה, ברקע תמיד מוזיקה עדכנית וקליטה, אנשים יפים, וערבוב מוחלט של כל המיתולוגיה מכל התרבויות.

אז מזמן לא ראינו אפוקליפסה על מסכינו (זומבים, ערפדים, וירוסים) ככה של תתפלאו שהסדרה מתחילה כשעל העיר אטלנטה עברה אפוקליפסה שנגרמה מווירוס ( מי אמר "12 הקופים") וקבוצה של שוטרים מנסה לעשות סדר בעיר העמוסה באנשים היסטריים ומבולבלים. במרדף אחרי מי שהשוטרים חושבים שהוא האשם בווירוס, לנציבת המשטרה אין ברירה אלא לחלק את העיר לשניים, הבריאים וכמי שנדבק בווירוס.  בתוך כל הכאוס הזה אנחנו עוקבים אחרי אוסף של דמויות משני צידי "החומה" שכמובן לא נמנעו מהכנסת דמויות פוליטיות, מכל גווני הקשת לתוך הדיון, על מנת לעשות את הסדרה מעניינת.

-> שורה תחתונה: הבעיה שבסדרות מסוג זה שיש קאסט ענק, ואין דמות או שתיים להתאהב בה, כצופה אתה עף בין אוסף של סיפורים, חלק יותר מעניינים, חלק פחות, כשעלילה עמוסה פתוס כינורים ודם מזויף. אומנם היוצרים התייעצו עם מומחים אמתיים ויש מאפיינים רבים המוסיפים לראליזם של הסדרה אם אי תהיה התפרצות של וירוס ומה יהיו נהלים בנושא, אבל האמת? הסדרה עצמה דיי שגרתית וסתמית.

Animal Kingdom-דרמה. ב-2010 יצא סרט אוסטרלי מבריק לקולנוע (מועמד לאוסקר ועוד 55 פרסים)  שגילה לאמריקאים את בן מנדלסון האדיר ("קשר דם"), ג'ואל אדגרטון ("לוחם","המתנה") ועוד אוסף שחקנים מצוין. הסרט היה דרמה משפחתית אלימה קשה לצפייה. האוסטרלים לא עשו הנחות לצופה והתוצאה הייתה מטלטלת.

כעת ערוץ BRAVO  שכבר הוכיח שהוא אוהב לייצר דרמות משפחה גבריות, אלימות, מתוחות ומענייניות ("Kingdom") מגייס לשורותיו את ג'ונתן ליסקו ("סאות'לנד") לכתוב את הסדרה ואת אלן ברקין ("ים של אהבה"), סקוט ספידמן ("מלחמת האופל: התעוררות", שון האטוסי ("פקד מושחת") לככב.

קליפורניה השמשית, קודי, בן ה-17, נאלץ לעבור לגו עם סבתא שלו ומשפחתה אחרי שאימא שלו מתה ממנת יתר של הרואין. רק שסבתא שלו היא לא קשישה טיפוסית אלא מפקחת על עלסק לא חוקי יחד עם בניה,קרייג, דארן, באז ופופ והשב מכלא במפתיע. אנחנו נקלעים למשפחה הלא מתפקדת ולומדים את חוקיה יחד עם קודי הצריך להחליט האם בא לו להצטרף אליה או לברוח.

-> שורה תחתונה: האווירה של הסדרה היא אומנם גברית לחלוטין אבל התחושה שבכל רגע הולך לקרות אירוע בלתי צפוי ולא לטובה מה גורם לי בהחלט לרצות להמשיך לראות את הסדרה ולראות לאן היא תלך.

The Five- דרמת מתח. סופר המתח הרלן רובן ("הנעלמים", "אל תגלה") שכבר כמה מספרי הרבי המכר שלו עובדו לסרטים עובר לשלב הבא וכתב בעצמו את סדרת המתח הבריטית החדשה "The Five". חמישה ילדים קטנים ביער, אחד מהם לא יוצא.  עשרים שנה אחרי, ארבעה מהילדים גדלו להיות מבוגרים מצליחים: עו"ד, רופא, שוטר, עובדת סוציאלית והאשמה אוכלת אותם.  פתאום ה-DNA של הילד הנעלם, ג'יסי, מופיע בזירת הרצח של זונה. האם הוא לקוח? רוצח? ואיך הוא בחיים בכלל?

כמו כל טקסט שמבוסס על הרלן קובן, העלילה חשובה, הטוויסטים שבאים כל רגע ופחות הרגש. לא תבכו, לא תתרגשו, אבל אם בא לכם סדרת מתח כזו שבנויה נטו על לשחק לכם על הלב. אני אישית תמיד אוהבת לא לערבב מתודות. מי ששר שישיר ומי שכותב שיכתוב.

-> שורה תחתונה: לא מחדש אבל מכוון לקהל המכור להרלן קובן.

Time Traveling Bong-  מיני סדרה חדשה סטלנית ומטופשת להחריד המזכירה  קומדיות אייטיז ובמרכזה שני בני דודים החוזרים בזמן באמצעות בונג. בפרק הראשון למשל הם חוזרים אחורה בזמן לתקופה ציד המכשפות במאה ה-15. הבחורה כמובן נחשבת למכשפה בגלל הפלאפון שברשותה ועוברת עינוים בעוד הבן דודה שלה, שם הבונג לתיקון והלך לשתות ולחגוג, בכל זאת הוא גבר לבן.

-> שורה תחתונה: הסדרה משלבת הומור עדכני עם הרבה רפרנסים לכל הסדרות והסרטים שגדלנו עלינו אבל השטיק נמאס דיי מהר. זה ממש לא הסרטים של מל ברוקס, או שאני כבר לא בת 10. בכל מקרה, זה קליל, זה מצחיק, הפרקים קצרים ואין צורך לעקוב מפרק לפרק וזה כמובן התחיל כמערכונים של Collegehumor.  לחובבי Broad City 

להמשיך לקרוא ←

סדרות חדשות:

Game of Silence-  סדרת משפט חדשה המבוססת על סדרת טורקית, שגם היא מבוססת על סיפור מהחיים.

בסדרה ארבעה חברי ילדות צעירים ובחורה אחת נקלעים לתאונת דרכים קטלנית המכניסה את הגברים לתשע חודשים לעבריינים צעירים. בכלא הם מסתבכים בפרשיה שעשרים שנה אחרי מאחדת אותם שוב. ג'קסון, עשרים שנה אחרי עבר לעיר חדשה לשכוח את עברו והוא עו"ד מצליח עד ששני חבריו, גיל וטוני, מבקשים את עזרתו להוציא את בוטס, חברם הנוסף מהכלא.

הסדרה היא מבית היוצר של דיווד האדג'ינס ("אורות ליל שישי") ומזכירה באופיה את הסרט הנפלא "סליפרס" בכיכובו של בראד פיט עם עלילה מאד דומה.  הסדרה שומרת על מינון נכון בין דרמת בית משפט, אקשן, פלאשבקים, מתח וקצת קיטש ומזכירה יותר סרט מאשר סדרה נוכחית. אולי בגלל מאפיינים נוסטלגיים אלה הסדרה עשתה לי חשק לצפות בה עוד. כמו כן, כמעט כל השחקנים לא מאד מוכרים, מה שאומר שלא נמאס לך כצופה מהשטיקים שלהם.  וכמובן כמו כל סדרה של NBC מובטח לכם הצופים צפייה קלילה בסופו של דבר.

שורה תחתונה: הייתי נותנת לזה צ'אנס לחובבי דרמות בית משפט עם הרבה טוויסטים.

The Detour- הקומיקאי ג'יסון ג'ונס שעבד עם סמנתה בי ב-The Daily Show יצר יחד איתה "קומדיה" חדשה בכיכובו.

בסדרה הוא משחק אבא מודרני הלוקח את אשתו, נטלי זי ("צדק פרטי", ושני ילדיו הצעירים לחופשה, כשהם נוהגים ברחבי ארה"ב במכונית ונקלעים לצרות ופוגשים את האנשים בדרך. אני שמה את קומדיה במרכאות, כי לא ממש צחקתי במהלך הצפייה בפרק הראשון, אלא יותר הייתי בטווח רגשות של נבוכה, מבולבלת ומסוקרנת לדעת לאן הסדרה תלך. שוב אנחנו מגיעים לשלב הכבר לא ממש חדש בו קומדיות הן לא ממש קומדיות אלא קומדיות, דרמות, טרגדיות והכול בין לבין. לואי סי. קי אולי הוא הדוגמא הטובה ביותר לסדרות מסוג זה אבל מאז רבים אחריו מנסים לחקות הומור שכזה, הומור שמנסה לתת ערך מוסף על החיים המוזרים האלה שלנו ולא רק להעיף בדיחה למסך.

כל בכל סדרה מסוג זה יש מספר קלישאות שאי אפשר להתחמק מהם. האמינות של האירועים לא גבוהה, לא ברור לך מה מחזיק את הבעל והאישה, נייט ורובין יחד, האמריקאים שנתקלים בהם בדרך הם תמיד היליבילז, וכמובן איך אפשר לא יקרה איזה אסון למכונית?

הומור משפחתי הוא הומור לנישה מאד סגורה. כשאתה בצבא, לא מעניין אף אחד חוץ מאד חיילים כמוך דיבורי צבא, כשאתה סטודנט, אף אחד לא רוצה לשמוע את בלולי המוח שלך על מרצים מלבד מי שתקוע איתך בכיתה והבנתם את הפואנטה. ההומור הזה פונה להורים בקבוצת גיל מאד מסוימת ואותם זה כנראה מאד יצחיק.

שורה תחתונה: הומור להורים.

להמשיך לקרוא ←

The Path- אהרון פול (ג'סי מ"שובר שורות"), מישל מונאהן ("בלש אמיתי"), יו דנסי ("חניבעל"),רוקמונד דונבר ("נמלטים"), מינקה קלי ("אורות ליל שישי") וקתלין טרנר מככבים בדרמה חדשה של HULU.

ג'סיקה גולדברג וג'יסון קטמיס ("הורים במשרה מלאה") מתאחדים שוב כדי ליצור סדרה לא שגרתית על כת. אדי ליין, הוא גבר נשוי, מפקד על קהילה/ כת בזמן שהמנהיג הרוחני שלהם מתרגם כתבים בפרו. אנחנו פוגשים את אדי בצומת דרכים כאשר הוא באמצע משבר אמונה.

מה שיפה בכת בסדרה היא שלא מוצגת מהתחלה כדבר שלילי אלא כקהילה תומכת, אוהבת, משפחה ובית לכל דבר. אדי, שאחיו התאבד בגיל צעיר הגיע לקהילה כנער, התאהב בשרה, שנולדה לתוך הכת,  וכעת הם נשואים עם ילדים. שניהם משרתים את הקהילה, כל אחד מסיבותיו השונות שלו. הם גם מנסים לחנך את ילדיהם שהם בתוך תנועה ולא כת.

שרה מתחילה לחשוד שאדי בוגד בה ועוקבת אחריו. ביינתים, קאל, חבר טוב של השניים ומחזר של שרה מצעירותם חוזר אחרי תקופה ממושכת של היעדרות. לא ברור מהפרק הראשון האם קאל הוא נשמה טובה וחסיד מוחלט או מגאון ומניפולטור.

העלילה גוררות לא מעט השוואות למתרחש בעולם הסיינטולוגיה, אך יוצרת הסדרת חוזרת ואומרת בראיונות שהדגש מבחינתה הוא הצפת שאלות של דת ואמונה, שנבעו ממשבר אמונה שצץ בחייה האישים, ובכלל מה קורה למי שמחליט לשנות כיוון באמצע החיים, נגד הקהילה בה הוא חי. מבחינתי, לבחון כיצד משבר באמונה יכול להשפיע, על זוגיות, חברות, עבודה, במקרה זה בסביבה לא שגרתית- זה המקום שבו הסדרה מביאה לנו נקודת מבט מעניינת.

שורה תחתונה: ג'סי, כלומר פול, רוצה להוכיח לנו שהוא לא היה בשיא הקריירה שלו בגיל 30 ומפיק לעצמו סדרת דרמה מסקרנת שבה הוא היה להראות לנו שהוא יודע לבכות, להיות אבא, חבר וגבר-גבר. שווה לעקוב.

להמשיך לקרוא ←

The Catch- שונדה ריימס ("סקנדל" "האנטומיה של גריי", "המדריך לרוצח המתחיל") היא אימפריה, היא תופעה, היא אישה מרשימה שמנסה לשנות העולם, ולהכניס בו הרבה צבעוניות וגיוון וצדק. חבל רק שהשטיקים שלה חוזרים על עצמם כבר כמה שנים. היוצרים של סדרת האקשן/ מרגלים החדשה, הנוצצת, הקצבית והחמודה הזו, מכירים את הנוסחאות של ריימס ודואגים לתת לנו הצופים מהטוב, או מהרע, תלוי באהבה או בחוסר אהבה שלכם לתופעה.

אליס וון (מירל אנוס הג'ינג'ית הלוהטת מ"דה קילינג"), היא חוקרת פרטית שמוקפת בצוות מקסים, מגוון, נאמן ומלא במוזרויות משלו (נשמע מוכר??). המומחיות שלה זה לעצור את הרעים, לעקוץ את העוקצים, ולתפוס את השקרנים. לכן כשהיא מגלה שארוסה, בנג'ימין,  (פיטר קראוס "עמוק באדמה", "הורים במשרה מלאה") נעלם מעל פני השטח יחד עם כספם המשותף והלקוח הכי גדול שלה. היא מחליטה למצוא אותו בכל מחיר. מה שהיא לא יודעת הוא, שאומנם בנג'ימין הוא נוכל אבל בשנה שהוא התחזה לארוסה הוא התאהב בה. מה לעשות שהוא מוקף במאהבתו לשעבר ועוזרו שלוחשים על אוזנו ומסיטים אותו נגדה. בסה"כ אתם אמורים כצופים לקבל את התחושה שאתם רואים מין ריימיק חדש ל "מר וגברת סמית", מינוס פלוס. עוד בסדרה משחקות: סוניה וולגר ("אבודים" ובסדרה המופתית שכנראה לא ראיתם Tell Me You Love Me ) ורוז רולינס ("ישנן בנות").

כיאה לסדרה של שונדה ריימס הכול מתנהל בקצב מהיר, הדמויות שנונות, יפות עד כאב, לבושות מיליון דולר, יודעות לעשות הכול מהכול, פגיעות אבל פוגעות. בקיצור, הכינור מתחיל לנגן לפני בעודי כותבת את השורות הללו. לסדרה היא גייסה אוסף שחקנים שלרוב מוכרים מסדרות דרמה כבדות וכאן הם דווקא משחקים דמויות קלילות יותר, מה שאמור להראות לנו אותם מנקודת מבט אחרת אבל אני חייבת להודות שזה בעיקר מוזר. זה קצת כמו לראות את החברים הדיכאוניים שלכם פתאום מאוהבים וחושבים שהחיים יפים, זה ברור לך שהכול מזויף וזמני לא? גם הרייטינג של הסדרה יחסית גבוהה לפיילוט (1.2 מיליון אבל נמוך ביחס לסדרות פשע אחרות, למשל הסדרה על או. ג'י סימפסון "American Crime" קיבלה 8.3 מיליון). אבל בסוף מספרים משקרים ואתם הצופים, צריכים להחליט, ע"פ הטעם שלכם מה אתם אוהבים לא?

שורה תחתונה: עוד סדרה של שונדה ריימס שחוזרת על עצמה.

להמשיך לקרוא ←

Bosch Season 2- עונה חדשה לסדרת הפשע נואר של אמזון שכל עשרת פרקיה זמינים להורדה כבר קיימת ברשת להורדה. אם התאהבתם כמוני בוייב של הסדרה וחיכיתם לעונה השנייה ואם אתם לא מכירים מומלץ להכיר.

הסדרה מגיעה מהמפיק והתסריטאי של העונה הרביעית של "הסמויה" אריק אוברמייר והעלילה, מבוססת על ספריו של מייקל קונולי. בעונה הראשונה עקבנו אחרי מעלליו של הארי בוש, בלש, גרוש, בלוס אנג'לס (טיטוס ווליבר) שמנהל מצוד אחר רוצח שרצח ילד בן 13, במקביל למצוד על רוצח סדרתי נוסף. שיטותיו הבלתי רגילות, החוצות גבולות אדומים, מעצבנות את ממוניו ומביאות אותו (*ספויילר) בסוף העונה לעזוב את המחלקה.

העונה השנייה מתחילה, בלבסס שבוש הוא עדיין זאב בודד, הוא מגיע למשטרה, ביומו הראשון בחזרה לתפקיד, בג'יפ ענק ומגוחך, לתוך שוט של עשרות ניידות משטרה, ברקע כמובן שומע ג'ז, אנחנו הרי בסדרת פילם נואר לא? בוש עדיין בלש יותר טוב מכל העמיתים שלו בזכות העובדה שהוא באוטומט עובר על החוקים, בעוד הוא ושני בלשים מגיעים לבית של חשוד, הם משוחחים עמו בעוד, בוש משוטט בבית בלי רשות ומחפש רמזים וישר קולט שהחשוד משקר בקשר לזהותו. בקיצור, הסדרה בונה את בוש בצורה כל כך חכמה שאי אפשר שלא להזדהות ולאהוב אותו, אפילו שברור לך שהוא אדם לא קל, אובססיבי לעבודה שלו, על חשבון בתו, גרושתו, הנשים בחייו באופן כללי, עמיתיו לעבודה ועוד. בדומה ל"לותר" הבריטית,  הגיבור הוא הבלש המושלם, גבר מסוקס, חכם ובעל אבחנה גבוהה, ואם הייתי צריכה מקצוען שיהיה על המקרה שלי, הייתי רוצה אותו,  אבל בתור בן אדם, האם הייתי רוצה להיות חברה שלו? התשובה היא לא.

הארי מגיע לזירת פשע ונוזף בשוטר מתחיל המזהם את הזירה, כשהוא לא מבין שלפניו גופה של מפיק סרטי פורנו הנרקבת כבר מספר ימים. הוא ושותפו מנסים להבין מי הרג את המפיק, שלא חסרים לו אויבים, כולל אשתו, הבלונדינית הסקסית, שחקנית פורנו לשעבר, המאהבת הצעירה ועוד. במקביל, אנחנו עוקבים אחרי צ'יף המשטרה בעודו מנסה להתמודד עם ראש העיר, התובע המחוזי, פוליטיקאים מושחתים ועדיין לשפר את מעמדו בכל דרך שהוא רואה לנכון.

אני אוהבת סדרות שמתעסקות בפרשת פשע אחת לאורך כל העונה, זה נותן הזדמנות ליוצרים זמן לפתח את הדמויות, להראות לנו כיצד עובד התהליך המרתק של תפיסת רוצח בצורה רוחבית, ולא על פני פרק אחד מקוצר ודחוס. החכמה של Bosch שכצופה אתה לא משועמם לרגע, אבל גם אין שמונה קווי עלילה במקביל שעלולים לבלבל אותך. פשטות, זה מרכיב שבימינו לפעמים חסר בסדרות שנשענות על שטיקים, עלילות מוגזמות או רוצחים פסיכוטיים. Bosch כתובה היטב ודואגת לספק עלילה מפותלת ומורכבת, מגובה בשחקנים טובים, מבלי הצורך לתת לנו ריגושים קיצונים על ימין ועל שמאל.

שורה תחתונה:  עונה שנייה לפילם נואר מודרני על בלש המנסה לפתור פרשית רצח של מפיק פורנו. מומלץ ביותר.

להמשיך לקרוא ←

The Aliens-סדרת דרמת מד"ב חדשה מתרחשת בעולם בו חייזרים שנחתו לפני 40 שנים באנגליה, כעת חיים בגטו. לואיס, העובד בביקורת הגבולות, מגלה במהלך מרדף אחרי חייזרים שמרווחים סחורה גנובה, שהוא שומע את פצצת הסאונד שרק חייזרים אמורים לשמוע. הוא עושה לעצמו בדיקת DNA מבלי לגלות לאף אחד. בינתיים אחותו ובעלה מסתבכים עם סחורה גנובה ומבקשים את עזרתו. לואיס צריך להעמיד פנים שהוא עושה פשיטה על הסוחרים ולהבריח אותם אחת ולתמיד אבל העניינים מסתבכים והרעים בורחים עם אחותו.

סדרות בריטיות מטבעם, צריכות תסריט טוב, הרבה הומור, גם שמדובר בדרמה, כדי לפצות על העדר תקציב ביחס לסדרות אמריקאיות. הגיבור הראשי מייקל סושה ("עד עצם היום הזה") נראה כמו טמבל אבל לאט, לאט התושייה שלו מצליחה להוציא אותו ממצבים אבסורדיים. הסדרה מתנהלת כמו קומדיית אקשן עם נגיעות מד"ב ופנטזיה, בגלל שהחייזרים נראים כמו בני אדם, ואנגליה נראית מודרנית לחלוטין, כמו ב-2016, בלי ניסיון לעשות אותה עתידנית ומטופשת.

אז לא אנחנו לא מקבלים את "תיקים באפלה" עם קונספציות והחייזרים כבר כאן, והם לוהטים ככה שלואיס יכול להתאהב בחייזרית שהיא "ילדה רעה". אנחנו כבר לא מתעסקים בהסתרות ומקרים בלתי מפוענחים אלא ב"חייזרים" שנראים בדיוק כמונו, אבל מקבלים זכויות אחרות ולכן נאלצים להיות בצד הלא נכון של החוק. כאמור, המשחק היחיד עם החייזרים הוא בעלילה, שם דרך הדיבור על החייזרים אפשר להתעסק בנושאים חמים כמו הגירה בלתי חוקית, מעמדות שונים באנגליה, והרצון להתקדם הלאה בסולם. נושא, שכל אדם, יכול להתחבר אליו בצורה קלילה ולא מכבידה.

שורה תחתונה: מומלץ לחובבי ז'אנר מד"ב.

סוף החורף מביא אלינו דרמת משפחה חדשה עמוסת תככים של ערוץ ABC מאת ג'נה באנס ("האנטומיה של גריי", "סקנדל"). משפחתה של קלייר, פוליטיקאית מתחילה (ג'ואן אלן) נהרסים שכבנם הצעיר נחטף. עשר שנים אחרי בנם חוזר הביתה. קלייר היא ראש העיר של רד פיינס, נישואיה מעורערים, שני ילדיה הבוגרים אכולי אשמה על העלמתו של אחיהם הצעיר והאדם שישב בכלא על חטיפתו של הבן, שלא בצדק, יוצא מהכלא והבלשית שהייתה ממונה על המקרה מהרגע הראשון.

במהלך הפרק הראשון אנחנו עוקבים אחרי החיים של הדמויות הללו שברגע אחד המציאות שלהם השתנתה ומנסים כל הזמן להתמודד עם שינוי הזמן, עם מי שהיו לעומת מי שהם עכשיו, כשברור שכולם מסתירים סודות, ומערכות היחסים סבוכות. כמו כל דרמה מסוג זה המטרה להתחיל עם טרגדיה וכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים לאן העלילה לוקחת אותנו להפתיע. המבחן האמתי לאינטליגנציה שלכם כצופים היא האם אתם מצליחים לנחש את ההפתעות?

דרמות מסוג זה מתמודדות עם נושא כבד מאד ולכן נוטות לחשוב שאם יצלמו הרבה ויכוחים וצעקות בין הדמויות, יכניסו דמות אחת שיכורה, ועוד אחת מאופקת עד כאב, אנחנו ישר נזהה את הקלישאות מסרטים, סדרות, וספרים שקראנו וזה יספק לנו את התמודדות עם הנושא. אפשר לדבר על נושאים כואבים בצורה מתוחכמת, שקטה, עדינה, בלי צעקות ועדיין לרגש ולהעביר את המסר (ROOM 2015).

האם הבן שחזר הביתה הוא באמת שלהם? ואם כן מדוע הוא מתנהג מוזר? ואיזה סודות המשפחה מסתירה? והאם האדם שהיה בכלא עשר שנים הולך לצאת למסע נקמה כנגד המשפחה המתוקשרת? כל התשובות האלה בהחלט מסקרנות מספיק בשביל למשוך עוד פרק אם אתם אוהבים דרמות מתח. מצד שני, אתם צריכים לבוא לזה עם ציפיות מוקדמות. השטיק שלהם נובע נטו מסודות וגילוי הסודות.

השחקנים סטנדרטים, הצילום סתמי, אין רגעים של נחת, או התאהבות בדינמיקה של המשפחה, המשיכה לסדרה היא נטו הסקרנות של מה קורה בדיוק מאחורי הקלעים?!?

שורה תחתונה: דרמת מתח על ילד חטוף שחוזר אחרי עשר שנים למשפחה של פוליטיקאית עולה ומערער את חיי המשפחה. מעביר את הזמן ולא יותר.

להמשיך לקרוא ←